שאלה

שני סוגי הטיפול העיקריים בחרדה הם טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי (ע"י פסיכיאטר).
קיימות שתי משפחות עיקריות של תרופות נוגדות חרדה – נוגדי חרדה קצרי-טווח (כמו הזאנקס, וובן, לוריבן, אסיוול, ווליום) ונוגדי חרדה ארוכי טווח (כמו הסיפרלקס, סיפרמיל, פאקסט, אפקסור). היתרון בתרופות לטווח קצר הוא השפעתן המיידית (בתוך כחצי שעה), מה שמאפשר לך "לשלוט" בחרדה באופן רצוני ומיידי; חסרונן העיקרי שהן נוטות לאבד מהאפקטיביות שלהן עם הזמן ועלולות לגרום להתפתחות התמכרות פיזית ופסיכולוגית. היתרון בתרופות לטווח הארוך הוא מיעוט יחסי של תופעות לוואי, והן אינן גורמות לפיתוח תלות. במקרים כגון שלך, הטיפול המומלץ על ידי הוא טיפול פסיכולוגי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ולא טיפול תרופתי. (אני ממליץ על טיפול תרופתי רק במקרים שבהם המטופל חרד מכדי להיעזר ביעילות בטיפול הפסיכולוגי.) אני מטפל בגישה זו כבר 23 שנים, וברוב המקרים הבעיה נפתרת בתוך שבועות עד חודשים ספורים (של פגישה לשבוע).