טראומה מתמשכת

פרטים:
מדובר בקרוב אשר הכניס לחיי אנשים שאינם בריאים בנפשם(מה שהוגדר על ידי המטפל הקודם כ-"יצורים פרוורטים").
מגיל 22 עד 32 הייתה התערבותם בחיי סמויה מעין.
בגיל 32 החל אותו קרוב ואותם "חברים" לחשוף בפני כיצד פגעו בי בחיי.
(דגש ניתן על אובדן של בת זוג כתוצאה מהשפעה שלהם והאשמה שלהם נגדי)
בגיל 34 ניגשתי לטיפול אך המטפל התעסק בעיקר (סליחה שאני רושם זאת) - להשאיר אותי חי.
בגיל 35 התבצע אונס קבוצתי. אחד החברים ציין בפני בשיחת טלפון:"עכשיו יש לך עוד טראומה".

הבעיות שלי הן כדלקמן:
1. חוסר יכולת להשלים עם הרע של חלק והאטימות של אחרים.
2. חוסר יכולת להתנתק מאותם אנשים (תלות בקריירה גורמת לי לפגוש אנשים שהם מכירים על בסיס יומיומי)
3. לא חשתי שיש רצון לטפל בי (רושם שקיבלתי הוא שאני מקרה אבוד)
4. נגיעה בנושאים פירושה - רעל. במהלך טיפול אני נסחף אחורה (יותר מאשר בלי טיפול) (ישנם תקופות בהם לא היה ניתן לממן טיפול)
5. התפרצויות בכי בלתי נשלטות ולפעמים להיפך.
6. לפעמים אני חש שמשהו לא חי בי (לפעמים לא יכול לאהוב, לפעמים יכול לאהוב מאד חזק)
7. מחשבות שהתלות וחוסר יכולת להתנתק לגמרי מהסביבה הלא בריאה פירושה שאני סובל סתם.

היתרונות שבי:
1. אין האירועים שחוויתי יצרו שינוי באופיי. אני מודע למרכיביה, יתרונותיה וחסרונותיה ועל העדר הכלים להם היה אדם סביר מסוגל להבחין בין אנשים הגונים ללא הגונים.
אני אדם שבוחר בחייו לפעול לפי מעשים ושסר מרוע ועושה טוב. אין אירועים אלו פגעו בנקודת המבט הנקראת "תמימות". אני ניצב חזק וגאה בה.
2. חוזק נפשי שלי היינו חריג.
3. ישנו חבר אחד שנשאר צמוד אלי ולא עזב.

"יתרונות" של אירועים אלו:
1. אני רוצה לטרוף את החיים ויודע כיצד הייתי רוצה שהם יראו.
2. עברתי שינויים.
3. אני שלם עם מי שאני היום (על אף חסרונותי) וגאה בעצמי כבן אדם.

בידיעה שפסיכותרפיה לא עזרה ומתוך נתונים אלו, אשמח לשמוע פרטים נוספים ממך.

מודה מראש,
ירון