חרדה

שלום,יש לי חרדה.אני מפחד שאני לא אצליח לצאת מהחרדה הזו.
יש לי מחשבות על הכל.והכל זה אומר הכל.
יש לי מחשבה כאילו אני כל העולם,כאילו אני כל האנשים בעולם,ואז אני מתחיל לחשוב על כל מיני דברים רעים בעולם.מעשים רעים,מחלות,הרגשות רעות,חרדות,פוביות ופחדים,בכי וכו' גם של עצמי וגם של אחרים.אחרי זה אני חושב מה יקרה אם אני ארגיש עכשיו את כל ההרגשות הרעות של הדברים שהרגשתי מהם רע ושהאנשים האחרים הרגישו רע.למשל,כיוצא בזאת מהמחשבה כאילו אני כל האנשים וצריך להיות לי אכפת מכולם,נגיד אני חושב כאילו אני חולה בכל המחלות בעולם(כמובן שאין לזה כל בסיס,ואני יודע שאני לא חולה,אבל עצם המחשבה שאני כל האנשים,גורמת לי להרגיש ממש רע,כאילו אני הכל),שכאילו אני עשיתי את כל המעשים הרעים בעולם,שאני מפחד וחרד מהכל כולל הכל,שאני צריך להיות הכל(לאהוב ולא לאהוב הכל,כביכול להיות מושלם).אני לא יודע מה לעשות,כי עצם המחשבה אני כאילו מרגיש שאני מכיל בתוכי את החרדה הכי גדולה בעולם,כי אני כאילו מכיל בתוכי את כל העולם,וצריך להיות לי אכפת מכל העולם(במחשבה),ואז רע לי מאוד.
מה אפשר לעשות???
(כמובן שאני לא אתחיל לפרט את החרדות,כי מעצם היותכם פסיכולוגים בטח אתם יודעים כמה יש)?
אם עכשיו אני אקח את כל ההרגשות שבכל העולם למיניהם,כאילו אני או כל אדם אחר נסתכל על העולם כשלם:
ניקח את כל ההרגשות של כל האנשים,כולל כעס,עצב,שמחה,רוע,פגיעה,כאב,מחשבות רעות,הרגשות רעות(מכל דבר),פחדים ופוביות,מחשבות רגילות,מעשים,חפצים,מחלות,בקיצור את כל העולם,ואני אשים את הכל על עצמי.המחשבה איך אני ארגיש,וזה בעצם מונע ממני,שכאילו אני חייב להרגיש את הכל כולל הכל,דברים שכבר עברו ממני שאני חייב להרגיש אותם כי הם היו קיימים בעולם....