אח בעייתי

את הצגת את ההמשך לשאלתך פעמיים, ואני בטעות מחקתי את שתיהן... מכל מקום, אחיך אכן סובל מהפרעת חרדה, אך הבעיה החמורה יותר היא שהוא מתקבע מזה שנים בדפוסים של הפרעה אישיותית. לא קל לטפל באדם כזה, ומובן שבלתי אפשרי לטפל בו אם הוא עצמו אינו מעוניין בעזרה. זו הסיבה שציינתי ש"את חייבת להיות ערה למגבלות היכולת שלך, כאחות, לגרום לו להשתנות. את יכולה לעודד אותו לגשת לטיפול, אך עדיין אלה הם הוריך שצריכים להציב בפניו גבולות, לפחות כל עוד הוא גר בבית, ובין השאר, לדאוג לך שיטפל בעצמו". אם גם הוריך חלשים מכדי להציב בפניו גבולות, אין שום דרך למנף שינוי. המקסימום שאת יכולה לעשות בנסיבות אלה הוא להציע להוריך לגשת לייעוץ מקצועי כיצד לנהוג עם בנם. אשמח לפגוש אותם לפגישה אחת בה אסביר את בעייתו של אחיך לעומק ואציע להם דרכים לפתור אותה.