יש לי בעיה

שלום,
שמי יסמין בת 22
אני נשואה כבר 8 חודשים בהריון בשבוע 30 וההריון זה מהאקס שלי.
כשהייתי בת 15 עברתי אונס .. היה קשה לי להתמודד חשבתי על להתאבד אבל ההורים שלי עזרו לי לצאת מזה יחד עם עובדת הסוציאלית והרופא המטפל עד שהחיים שלי חזרו טבעיים .
אבל לא רציתי יותר חברים וחברים ,אחרי 4-5שנים הכרתי מישהו באינטרנט שסיפרתי לו מה שקרה לי והיה טוב לי לדבר איתו הרגשתי בנוח ,בתור ידיד שתמיד הקשיב לי ועזר לי , לאט לאט התאהבתי בו והמשכנו לדבר עד שהבחור שהוא עכשיו בעלי עבד אצלנו בבית ואמר לאמא שלי שאני מוצאת חן בעיניו ואם אני מוכנה להתחתן איתו ואז אמא מצאה בזאת הזדמנות שאני אעזוב את הבית כדי שהיא תנוח מהבעיות שעברתי ..
היום אני נשואה מזה 8 חודשים התחתנתי בניגוד לריצוני כלומר לא אני שבחרתי את החתן , בגלל שעברתי מקרה קשה אמא תמיד רצתה שאני אתחתן כדי לשכוח ממה שעברתי וזה מה שקרה ... אבל נשארתי בקשר עם אותו הידיד שהיה לי ..
אחרי שהתחתנתי פגשתי את הידיד שלי וקרה מה שקרה "שכבנו" ועכשיו אני בהריון ממנו .
בעלי וכולם חושבים שאני בהריון מבעלי , היה קשה לי להתמודד עם זה אבל בסוף החלטתי להשאיר את התינוק .
אבל לצערי התחילה הבעיות עם בעלי והמסיכות ירדו .. הוא בן אדם אלים מאוד מאוד שתמיד צועק בלי סיבה ומתחיל לשבור כסאות ומקלל בצורה מכאיבה לי בתוך הלב , היה כולא אותי למשך שעות בבית ,ופעם החזיק בסכינים גדולים ואמר "אני יודע שאני הורס את חיי אבל זה מה שהולך לקרות" כל זה ולא אמרתי מילה אחת !
אז ברחתי מייד מהבית וחזרתי לבית ההורים אמרתי לאמא שאני צריכה להגיש תלונה במשטרה ולבקש צו הגנה מבית המשפט .. אבל לצערי לא הסכימה משום שרצו לעשות סולחה !
הייתי מאוד מפחדת ממנו היה בא אצל ההורים ומכחיש את כל הדברים שעשה לי ומשקר ולפעמים ההורים שלי היו מאמינים לו.
אז חזרתי לבית למרות שאני לא מרוצה מזה אבל אם ההורים שלי רצו ככה ואין לי לאן ללכת ולמי לפנות אז חזרתי.
וכשחזרתי התחיל הסיפור מחדש כולא אותי בלי סיבה ולא יודעת למה אפילו . הצעקות שלי מפחידות אותי .
תמיד בכיתי ורציתי לצאת מהבית .. אבל אין לי לאן ללכת !!
עכשיו חזרתי לבית ההורים אני כל הזמן עצבנית כל הזמן בוכה ובודדה , לא אוהבת לשבת עם אנשים , מרגישה שמשהו יושב לי על החזה וכואב לי , לא יכולה לנשום כמו שצריך אפילו אין תיאבון וחשק לאכול . החיים נהיו מרים . ההורים שי לא רוצים שאני אשאר בו כי אני בהריון ואומרים לי שהם לא מוכנים ולא יכולים לגדל לי ילד ..
ואני מאוד מפחדת לחזור לבית ולא רוצה את זה בשום אופן ופנים ועכשיו אין לי לאן לפנות ועוד חודש אני עומדת ללדת אני מה זה מפחדת שאין לי איפה להיות ואני לא מרגישה טוב אפילו חשבתי על להתאבד או לברוח מהבית מרוב הלחץ שהם מפעילים עליי אבל אין לי מקור פרנסה ואין לי יכולת לגדל ילד לבד
והבחור שהכניס אותי להריון אומר שהוא לא מוכן להיות אבא ושהוא לא רוצה את הילד הזה . ולא יודעת מה לעשות !