חרדה חברתית..

היי ותודה על ההקשבה!!!
אני בת 21 ומשוחררת כ-7 חודשים מהצבא..
כל חיי אנשים הכירו אותי כאחת שתקנית כזו שאין לה הרבה מה לומר, וכמו כן גם לא ממש חברותית, למרות שלא הראתי את זה, זה לא שהייתי מין "עוף מוזר" כזה כי תמיד ידעתי איכשהו להסתיר את העובדה שאני מפחדת לדבר ברבים, אבל נמנעתי מלעשות דברים שאני אוהבת כמו לרקוד באופן מקצועי(שזה החלום שלי) או להתפרע ככה במסיבות, הרבה אנשים חושבים שאני סנובית אבל אני ממש לא..אני פשוט לא מסוגלת לפתוח את הפה כשיש יותר מחמישה אנשים בחדר גם אם אני מכירה אותם טוב..ואנשים לא מפסיקים להחמיא על איך שאני נראית אבל זה עדיין לא פותר את הבעיה..
הבעיה הזו מפריעה לי היום יותר מהכל..אני אחרי הצבא ונמצאת כבר חודשים ארוכים בבית וכל זה בגלל שאני מפחדת לצאת לעבוד כי זה מצריך אנשים שישפטו אותי וימתחו עליי ביקורת..
חברים שלי ובמיוחד הוריי אומרים לי כל הזמן: "מה יש לך??את לא רוצה לקנות לך דברים? מה לא נמאס לך לשבת בבית כל היום"??אבל הם לא מבינים שככה אני בורחת מהבעיה הזו ולא אני ממש לא נהנית לשבת בבית..אני רוצה לראות עולם ואני רוצה לעבוד ולהרוויח כסף אבל לא יודעת איך לצאת מהברוך הזה..
ואין מצב להגיד להם על טיפול פסיכולוגי כי אני לא מוכנה שהם ידעו על זה..
אוף אז מה עושים??