חרדה?

חיים שלום,
אני בחורה כמעט בת 21 מאז ומתמיד הייתי מאוד מאוד ביישנית בחברה והדבר מנע ממני לעשות דברים רבים שאני אוהבת כמו לרקוד ולהופיע..בסיום הבית ספר דווקא בגלל זה החלטתי להופיע בטקס הסיום ואכן הופעתי מול קהל של כמעט 1000 איש אבל עדיין מתתי מלחץ ופחדתי.
יש לי בעיה שכאשר אני מדברת עם אנשים במיוחד בנים שאני לא מכירה ובמיוחד אם הם מעניינים אותי אז אני ישר מסמיקה והופכת שתקנית וגם בבית ספר תמיד הייתי כזו ולכן תמיד החשיבו אותי "סנובית " ואני באמת לא ..יש לי המון חברות ואני רוצה לפתח שיחות אם אנשים אבל אני מתקשה ואני לא "אני" .לקראת סיום שירותי בצהל אף קיבלתי תעודת הצטיינות מטעם מפקד הבסיס והייתי צריכה לעלות לבמה וממש היה לי פיק ברכיים וממש התרגשתי.גם כשיצאתי עם בחורים ככל שהם עניינו אותי יותר כך התנהגתי ב"קרירות" והתרחקתי ..ולכן עד היום בעצם לא הייתי במערכת יחסים משמעותית וארוכת טווח..יש לציין שאין לי בעיה עם המראה החיצוני שלי וההיפך תמיד החמיאו לי מגיל קטן ואני מרגישה ויודעת שאני נראית טוב והציעו לי אף לדגמן.אבל תמיד יש לי ההרגשה שבוחנים אותי גם כשאני הולכת ברחוב קשה לי שלא לדבר בטלפון כך אני מרגישה בטוחה יותר כאילו אני לא לבד ופחות בוחנים אותי ואני לא אוהבת לצאת ולהסתובב לבד במקומות הומי אדם.
אני לא מבינה מה יש לי ומדוע אני כזו חסרת ביטחון שהרי אין לי בעיה עם המראה החיצוני שלי בכלל ואני בנאדם שיש לו הרבה מה לומר ואנשים שמכירים אותי באמת מאוד נהנים בחברתי. אני גם מתכננת לרדת לעבוד באילת ועצם המחשבה שאני אצטרך לעבוד מול קהל רחב ולעבור ראיונות מלחיצה אותי.
למה בעצם אני כזו?האם פיתחתי חרדה ומדוע בעצם? ומה אני יכולה לעשות?
אשמח לעזרתך.