מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- חרדותרעיה06/01/2008
דר יקר
טרם פנייתי לפורום זה גלשתי במספר רב של פורומים ודומני שהגעתי לפורום רציני וההתייחסות כאן עניינית.
ולענייני
אני דיי אובדת עיצות והאמור הוא לגבי בעלי.
בעלי (38)סובל מיום שאני מכירה אותו מחרדות יתר ומהתעלפויות רבות. (פחד נוראי) ואזו ואגל סינקופה.
התרגלנו לכך מרבית השנים
לפני כחצי שנה הוא פנה אליי וסיפר לי על תחושותיו בעת האחרונה קרי: חרדות , חששות , פחדים , דפיקות לב, אבוד זכרון ועוד.
לא הבחנתי במאומה עד אז מלבד ירידה במשקלשלו.
כמובן שישר פנינו לרופאת המשפחה והטיפול שניתן לנו הוא רסיטל תחילה וציפרמיל לאחר מכן.
איני רגועה מאחר שאני חשה שהוא במתח רב. מעת לעת הוא מנענע ראשו בעת צפייה בטלויזיה.
השינה לידו הפכה לסיוט מכיוון שהוא קופץ כל הלילה. התיאבון שב אליו, אך אינו מסוגל לקיים
יחסים מיניים. הוא אומלל ואני עימו
ביקשתי ממנו שנלך לפסכיאטר והוא סירב
מה עושים? אני במצוקה, אובדת עיצות ומנסה להגן עליו רוב שעות היום
השיביני ואודך* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר 
לרעיה
ד''ר חיים היילפרין07/01/2008חבל שבעלך לא ניגש לטיפול לפני שנים (ומתעקש גם עכשיו להימנע מלגשת) – קל מאד לטפל בחרדות מייד כשחשים בהן; שנים ללא טיפול מקבעות את דפוסי התגובה ומשנות את אישיותו של הסובל. הטיפול המומלץ במקרים אלה הוא טיפול פסיכולוגי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית בשילוב טיפול תרופתי (באמצעות פסיכיאטר, לא רופאת משפחה!). במקום "להגן" על בעלך, עליך להתעמת איתו ו"ללכת עד הסוף" במאמץ להביא אותו לטיפול, עד כדי התניית עצם המשך חייכם המשותפים במחויבותו לטיפול.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
.jpg)

