פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום למתעניין,

ראשית- כל הכבוד על הנכונות להעניק בית לכלב מבוגר שסיים את שירותו בעזרה לעיוורים.

אנו מציעים לך לפנות למקומות שהזכרת, הם מנוסים מאוד בטיפול בכלבים אלו ובוודאי יוכלו לעזור לך מניסיונם ואולי גם להפנותך לאנשים אחרים שאימצו כלבים מבוגרים באופן דומה.

בברכה,

לינה שלום,
ראשית מספר שאלות קצרות:
בן כמה כלבך ואיזה גזע הוא? האם שהה לאחרונה בפנסיון/מכלאה/בקרב כלבים אחרים המשתעלים. האם השיעול מופיע בזמן מסויים כגון מחמיר עם פעילות או מופיע בבוקר לאחר שינה. האם הוא נחשף למשהו חדש שעלול היה להוביל לתגובה אלרגית כגון תרסיס ריח, שמיכה חדשה וכן הלאה? האם יש סימנים נוספים כגון הפרשות מהאף (נחיר אחד או שניים), מהעינים, גירוד או ירידה בסבילות למאמץ?
שיעול יכול לנבוע ממספר רב של גורמים החל ממחלה של דרכי הנשימה העליונות, כגון דלקת זיהומית כ"שעלת מכלאות", ודלקת שאינה זיהומית כעל רקע תגובת רגישות יתר, גוף זר, מסה, בעיה מבנית כקריסת קנה וכלה במחלה של דרכי הנשימה התחתונות כדלקת ריאות, בצקת ריאות, תגובה אלרגית, שינויים כרוניים בריאה (פיברוזיס כרוני שמופיע בכלבים מבוגרים), מסה בריאות וכן הלאה. בנסוף לאלו מחלת לב ופתולוגיה אחרת בבית החזה (כנוזלים חופשיים) עלולות גם כן להתבטא בשיעול. כיוון שאת מתארת כי כלבך משתעל אך שמח הסבירות למחלה ריאתית, לבבית או בבית חזה נמוכה יותר והכי סביר כי מדובר במחלה של דרכי הנשימה העליונות.
הטיפול משתנה דרמתית בין הגורמים השונים ולכן מומלץ לגשת לבדיקה וטרינרית מלאה, בדגש אחר בחינת האף, העיניים , קשבה לריאות וללב ומישוש הקנה לאיבחון רגישות. צילום בית חזה יעשה במידת הצורך וטיפול ינתן בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

דליה שלום,
מזון רפואי למחלת כליה הינו מותאם מבחינת מלחים (בעיקר אשלגן ופוספט) והינו דל חלבון. במחלה כלייתית, הכליה אשר תפקידה, בין היתר, בשמירה על איזון המלחים, לא מתפקדת כראוי וחלבון המופרש בשתן מחמיר את הנזק לרקמה הכלייתי ולכן המזון משמש למניעת המשך הידרדרות המחלה.טיפול נוסף כולל לרוב נוזלים תת עורית (שכן הכליה לא מתפקדת בספיגה חוזרת של מים) ומגני מערכת עיכול במידה ויש סימני בחילה, הקאה וכן הלאה. בנוסף מומלץ לחפש את הגורם למחלת הכליה (מחלה כליה כורנית, גידול, אבן באגן הכליה או באורטרים, זיהום באגן הכליה, חשיפה לתרופות וכן הלאה )ו כאשר הגורם למחלת כליה נמצא יש להתייחס גם אליו.
ישנם מספר מזונות רפואיים למחלת כליה ביניהם RENAL של רויאל קנין, K/D של הילס אלו מגיעים כמזון יבש או רטוב. ניתן להעזר במזון הרטוב לעירבוב עם המזון הרפואי היבש או לנסות לשפר את טעימות המזון היבש ע"י הרטבתו עם מים פושרים (עד להפיכתו לדייסה) וחימום לטמפ החדר. לא מומלץ לתת מזון שאינו מותאם למחלת כליה, למרות העדפת הכלבה, שכן זה עלול להוביל לעליה במלחים והתקדמות המחלה הכלייתית.
איני יודעת על עלויות של המזון הרופאי בשימורים בחנויות אך תבררי שכן זהו חלק מהטיפול שהיא תצטרך לקבל לכל חייה.
בהצלחה
ורק בריאות

לינוי שלום,
האם הכלבה מעוקרת? האם הקושי בהליכה מופיע בהקשר מסויים, כגון לאחר מנוחה או דווקא לאחר פעילות? האם יש היסטוריה של טראומה כתאונת דרכים? אלו תרופות היא קיבלה?
כאב אגן ברועים גרמנים הינו בעיה נפוצה אשר לרוב נובעת משינויים כורניים במפרק האגן (DJD).אך ישנם גורמים נוספים שעלולים להתבטא באותו אופן כגון גידול, פריצת דיסק באזור וכן הלאה ולכן מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית, אורטופדית מקיפה וביצוע צילומי אגן. לעיתים כאשר יש קושי באיבחון הגורם ניתן אף לערב וטרינר מומחה לאורטופדיה וכירורגיה. במידה ואכן אובחנה מחלת פרקים כרונית יש מספר אופציות טיפול אשר כוללות תוספי תזונה (כקוזקווין שמטרתו בבנית הסחוס), טיפול אנטידלקתי (כרימדיל/פרוויקוק ואומגה 3 שלרוב מוסף למזון רפואי לבעיות פרקים) , שמירה על משקל תקין ואף פיסיותרפיה/הידרותרפיה לחיזוק השרירים. במידה ואלו לא עוזרים לעיתים פונים לטיפול כירורגי.
נשמע כי לכלבתך יש איכות חיים וכי אופציות הטיפול, הן הרפואי והן הכירורגי, לא מוצו ולכן היא אינה מועמדת להרדמה.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום מושי,

ההתנהגות שתארת אופיינית מאוד לחתולים פרסים, הידועים כ"בעייתיים" בכל הקשור להתנהלות סביב ארגז החול שלהם.

מדוע החלפתם את החול אליו הייתה רגילה? האם יש אפשרות לחזור לחול הקודם ולבדוק אם הבעיה נפתרה? לעתים חתולים מתקבעים ומעדיפים חול במרקם/ריח/גודל מסויים, וכאשר מחליפים להם אותו- הם מסוגלים לעשות את צרכיהם מחוץ לארגז. לעתים הפתרון היחיד הוא חזרה לחול המועדף עליהם...

נשמח לעדכונים,

שלום אריאל,

לצערי אני לא מכירה את המדליון הנ"ל ולכן לא אוכל לשתף אותך במסקנותיי לגביו :)

שלום גלית,
עליכם לגשת אל הוטרינר המטפל ע"מ שיעריך האם יש צורך בהנחת תפר/סיכה/הדבקה מחדש.

בברכה,

שלום,
צר לי לשמוע על מצבה הקשה של חתולתך, לצערי קרישתיות יתר ופקקת (טרומבוזיס) בחתולים בייחוד כאשר הרקע הוא מחלת לב הוא מצב קשה מאוד לטיפול וברב המקרים סופני.
האם מחלת הלב של החתולה אובחנה (אצל קרדיולוג) והאם היא מטופלת? חשוב להבין שעד שלא מטפלים בגורם הרקע לבעיית הקרישה, קשה מאוד יהיה לשלוט בה.
מתי התרחשה האפיזודה האחרונה? האם החתולה נבדקה ע"י רופא באפיזודה הנוכחית של הקריש? והאם נעשה בוצע אולטראסאונד לרגל? (יש חשיבות רבה לכך ע"מ לדעת מה גודל הקריש והאם הוא חוסם באופן מלא או חלקי את כלי הדם).
האם היא מזיזה את הרגל באופן כלשהו? האם כף הרגל חמה או קרה?
סביר להניח שהנשירה היא תוצאה של חוסרת זרימת דם מלאה או חלקית לרגל.
הנשימות הלא סדירות שאת מתארת יכולות לנבוע מכאב או מקרישים בריאות שהינו סיבוך נפוץ נוסף במקרים של קרישתיות יתר.
המלצתי היא לקחת את החתולה לבדיקה וטרינרית מקיפה הכוללת הערכה קלינית כללית ושל הרגליים, צילומי בית חזה, אקו-לב ואולטראסאונד להערכת מצב הקרישים בכלי הדם המובילים לרגליים ע"מ להעריך את חומרת המצב ואת האופציות הטיפוליות.
אשמח להמשיך לעזור לאחר קבלת כל הפרטים,
בהצלחה ורק בריאות

שלום!
כן כאשר זה קרה לה בפעם הראשונה ישר לקחתי אותה למרפאה בבית דגן לקרדיולוג. עשו לה בדיקות דם , אולטראסאונד ואקו לב.... החתולה מטופלת אני עושה לה 3 פעמים ביום זריקה(CLEXANE) לדילול דם , פעמיים ביום כדור לסידור לחץ הדם (ENALADEX) ופעם ביום גם כדור CLOPIDOGREL. כאשר קרה לה המקרה הזה והתנפחה לה הרגל גם הוספתי לכדורים שלה ASPIRIN (יום כן יום לא). זה קרה לה לפני חודש... 2 רגליים אחוריות קיבלו שיתוק.. אחרי יומיים רגל אחת חזרה 100% ורגל שניה עדיין היתה צולעת.. אחרי זה הרגל הצולעת ממש התנפחה ואחרי שהנפיחות ירדה( ירדה אחרי שבוע) התחילה להקריח. בפעם האחרונה לא לקחתי אותה לרופא.. התייעצתי עם כמה רופאים ואמרו לי שאין ככ מה לעשות בנוסף לטיפול שהיא מקבלת.. היא מזיזה את הרגל והולכת אפילו קופצת לגובה(לא ממש גבוה) הרגל מתפקדת 80% בערך... רק הכף רגל לפעמים מתעקמת והיא לא שולטת עליה..(אבל היא לא קרה!)
לאחר שכתבתי את הפוסט הזה הנשימות שלה הסתדרו..(בין 32 ל39 בדקה) זה בסדר??? אני לא רואה שהיא סובלת מכאבים כי העישונים של העיניים קטנים והיא שמחה, משחקת ומגרגרת ואוכלת ממש טוב! אני מפחדת לקחת אותה לרופא כי היא עוברת את זה ממש קשה.. נכנסת ללחץ ואני חוששת שמצבה ידרדר בגלל זה.. האם הטיפול שהיא מקבלת הוא נכון הוא טוב? והאם אפשר לעשות עוד משהו?? יש אפשרות שהקריש דם איכשהו ייצא משם והכף רגל תחזור לתפקד והפרווה תצמח בחזרה??

תודה רבה לך על היעוץ, מקווה שתעני גם על זה :)

שלום יעל,
האם המסה כאובה, מגרדת, חמה או מפרישה?
עפ"י הצילום ששלחת המסה נראית כפפילומה שהינה גידול עורי שפיר שאין צורך בהסרתו ברב המקרים, אלא אם הוא במיקום אשר מפריע לכלב או לבעליו.
יחד עם זאת כיוון שמדובר בצילום בלבד שיכול להטעות הייתי ממליצה שהמסה תבדק ע"י וטרינר. כמו כן מומלץ לעקוב אחר גדילתה, הופעת גירוד, הפרשה או התכייבות - כל אחד מאלה מחייב התייחסות וההמלצה המקרים אלה היא להסיר את המסה ושליחתה לביופסיה.
בברכה,
ורק בריאת!

שלום רעות,

לעתים יש צורך ביותר מבדיקה אחת, ואף הפנייה לרופאים וטרינרים המומחים בתחומים מסוימים בכדי למקד את מקור הבעיה טוב יותר. לבחינה נוספת של עמוד השדרה וחולשת הרגליים האחוריות- מומלץ לפנות לבדיקה של נוירולוג מומחה (יש כאלו בבית החולים הוטרינרי בבית דגן ובמרכז המומחים חוות-דעת בבית ברל) לשלילת פתולוגיות הנפוצות מאוד ברועים גרמניים וגורמות למראה דומה.
האם נעשו צילומי אגן? רועים גרמניים וגם בוקסרים סובלים לעתים מבעיות במפרקי האגן, הניתנות לזיהוי הן בבדיקה פיזיקלית והן בצילומי רנטגן. לעיתים זיהוי וטיפול נכון ע"י משככי כאבים ומגני סחוס משפרים מאוד את אורח חייו של הכלב.
בנוסף- גם בעיות לב יכולות לגרום לרזון שכזה, וגם בעיות אלו יש צורך לאבחן ע"י ביצוע צילומי בית חזה ואקו-לב אצל קרדיולוג וטרינרי מומחה (בבית החולים הוטרינרי בבית דגן), שיוכל לאפיין את הבעיה וחומרתה ולהתאים לכלבך את התרופות המתאימות.

אילו בדיקות דם נעשו בדיוק? המטולוגיות? ביוכימיות? אנדוקריניות (הורמונליות)? לעיתים יש צורך להרחיב את בדיקות הדם לבדיקות מקיפות בכדי לשלול מחלות מטבוליות כמו בעיות תפקודיות של בלוטת התריס.

נשמח לעדכון לגבי מצבו והמשך הבדיקות שהחלטת לעשות, רק בריאות!

שלום אברהם,

לצערנו, גם חיות המחמד שלנו מזדקנות ומגיע הרגע בו בעלים רבים מתלבטים לגבי פעולת המתת החסד. אנו, כוטרינרים, מחוייבים לקחת בחשבון מערכת שלמה של שיקולים- כולם למען טובתו של בעל החיים, שיעזרו לנו בקביעה הגורלית - "האם ניתן לשמור על איכות חיים סבירה של הכלב, או שסבלו לא ניתן להקלה יותר?"
אין בכוונתנו לפעול ככל האפשר להארכת חייו בלבד (כמו ברפואה ההומנית), אלא להארכת חייו בתנאים הולמים וללא כאב/סבל.
אין כאן תשובה של שחור-או-לבן, ולכל אחד יש את הקווים האדומים שלו ואת מערכת השיקולים הסובייקטיבית בעזרתה הוא מקבל את החלטותיו, אך הקווים המנחים העיקריים הם אלה-
1. האם מצב בריאותו תקין פרט לזיקנה? האם ישנם טיפולים רפואיים שיוכלו להקל על סבלו (משככי כאבים, נוגדי חרדה, אנטיביוטיקה לזיהומי מערכת השתן וכו'...)? האם מוצו כל האופציות הרפואיות ועדיין הכלב סובל?
2. האם מצבו המנטלי תקין/סביר? האם מסוגל לתקשר עם סביבתו (עם משפחתו או בעלי חיים אחרים)? האם מודע לסביבתו? האם מגיב לגירויים סביבתיים?
3. האם נראה כי הוא סובל מכאבים/מסטרס? מכך שאינו מסוגל להתהלך בחופשיות? מיילל בחלק/רוב שעות היום?
4. האם אתם מסוגלים לספק לו סדר יום סביר? להוציאו בתמיכה לטיולים קצרים (עם רתמה/מגבת)? להזיזו ממקום למקום בבית לאורך היום? לספק לו גירויים ותשומת לב? לנקות סביבו את צרכיו אם עושה במרבץ?

ואלו רק חלק מהשיקולים. ההמלצה היא לקחת את הכלב לבדיקה אצל הוטרינר שלו, ולבדוק יחד איתו אם יש דרכים להקל עליו כרגע, ע"פ הפרמטרים שהוזכרו. בנוסף, תוכלו אתם לעבור על הנקודות שהוזכרו ולחשוב אם מיציתם את כל אפשרויות הטיפול ואם לדעתכם כלבכם סובל מאחד או יותר מהסימפטומים הנ"ל.
ההחלטה היא לא קלה גם לכם וגם לנו, הווטרינרים. מקווה שעזרתי לכם ולכלבכם בדברי,

בברכה,

היי שלומי,

האם החתול נראה לך צעיר/בוגר/מבוגר? האם תוכל לצלם את "עיוותי הגוף הקשים" ולהעלות אותם לפורום בכדי שנוכל להבין מהם בדיוק? האם אתה רואה את החתול אוכל ושותה? האם מצב רוחו השתנה מאז ההקאות? פחות מתקרב אליך/מתלטף?

קשה מאוד להבין ע"פ התיאור שמסרת ממה סובל החתול, אך הקאות תכופות בחתול אינן מצב תקין ויתכן והוא סובל מגוף זר שתקוע בדרכי העיכול שלו וגורם להקאות ואולי אף לשינוי הקול. במידה ויש באפשרותך את האמצעים- ההמלצה היא להביא אותו לבדיקה רפואית בכדי שהוטרינר ינסה להעריך את מצבו ולהבין מה הגורם לסימנים שתארת.

בינתיים נשמח לתשובותייך ולעדכון לגבי מצבו של החתול, בברכה,

שלום שלומי,

זה אכן נראה כמו ניסיונות הקאה. השינוי בקול יכול לנבוע ממחלת נשימה נלווית ממנה הוא סובל (מאוד נפוץ בחתולים צעירים) או מגוף זר שתקוע בושט ופוגע גם בתיבת הקול בגרון. בנוסף למצב רוחו הירוד והעובדה שהוא סלקטיבי במזון שהוא אוכל- אני בהחלט חושבת שבאטמן זקוק לבדיקה רפואית בכדי להבין מה בדיוק עובר עליו, ולטפל בו בהתאם...

אני מבינה את העובדה שהוא חתול/רחוב חצר ולא חתולך הפרטי, אך אם בכל זאת תהיה מוכן לקחת עליו אחריות ולהסכים להשקיע בטיפול בו- אני בטוחה שרוב המרפאות הוטרינריות יתחשבו בכך. תוכל גם לפנות לעמותות בע"ח בסביבת מגורייך ולבדוק את אופציות הטיפול בחתולי רחוב- דרכן.

אשמח לענות על שאלות נוספות ולעדכון על מצבו של באטמן,

היי אדיר,

כל הכבוד על הרצון לעזור לחתולת הרחוב, האם היא צעירה או בוגרת? האם פרט לפגיעה זו- מצב רוחה תקין, התיאבון תקין והיא מצליחה להעביר צרכים כראוי?

יתכן כי הליכתה נובעת מפגיעה באגן- אולי עקב תאונת דרכים שעברה ברחוב או טראומה אחרת שהשפיעה על מבנה העצמות שלה (שבר/פריקה של האגן). בכדי להבין טוב יותר מה קורה לה והאם אפשר לעזור לה- יש להביאה לבדיקה וטרינרית, בה יוכל הוטרינר להעריך את מידת הנזק וסיכויי ההחלמה.

בברכה ורק בריאות,

היא גורה עדיין משאר שהיא בת ארבעה חודשים פלוס מינוס
מצב הרוח שלה טוב יש לה תאבון
היא רזה יחסית לאחותה
שמתי לב שהיא לא רואה טוב
והעגן שלה נופל לצדדים בעת הלילה ולפעמים סתם שהיא עומדת
וחשוב לציין שהיא מצליחה ללכת
היא לא לגמרי נכה
היא יכולה ללכת שתי מטר בלי ליפול אבל היא הולכת עקום
ואני חושב שחוש הריח שלה לא 100 אחוז
כי אני שם לה לאכול והיא מפספת את הצלחת לוקח לה זמן יותר ארוך מאחותה
השמיעה שלה מצויינת ריפלקסים שלה פועלים היטב קופצת במידה והיא נבהלת

שלום שני,

ראשית, אני מקווה שכלבתך מרגישה טוב יותר כעת! לגבי מכשיר הנוזלים- המספרים אותם ציינת הם ככל הנראה קצב מתן הנוזלים שניתן לכלבתך, קצב זה נמדד בד"כ ביחידות של טיפות/שעה או מ"ל/שעה.
הסיבות לשינוי קצב מתן הנוזלים יכולות להיות מגוונות- יתכן וכלבתך הגיעה למשקל היעד שהיה מצופה ממנה, לפי הערכת הרופא בתחילת הטיפול, כך שניתן היה להפחית בקצב הנוזלים הניתן לה בכדי לא "להציף" אותה בעודף נוזלים. יתכן גם ומדדי הכליה שלה השתפרו עם הזמן בעקבות הטיפול האינטנסיבי, כך שניתן היה להפחית את קצב הנוזלים כחלק מהטיפול הרפואי בבעיית הכליה.
סיבה נוספת להפחתת כמות הנוזלים היא גילוייה של איוושה בלב, אם בתחילת הטיפול ואם במהלכו, הדורשת את הפחתת קצב הנוזלים בכדי לא "להעמיס" יותר עבודה על הלב.
סיבה נוספת להפחתה הדרגתית שכזו היא ניסיון "לגמול" את כלבתך בהדרגה מהנוזלים שניתנו לה במשך מספר ימים, מאחר והפסקה פתאומית של מתן נוזלים לוריד- אינה מומלצת.

בברכה ורק בריאות,

שלום יוליה,

בן כמה הגור היום? האם השלשול התחיל מיד לאחר החיסון? האם שמת את האמפולות והקולר מיד לאחר החיסון? בן כמה הוא היה כששמת לו את האמפולות, ומאיזה סוג האמפולות? מאיזה סוג הקולר? כמה ימים כבר הגור משלשל? כמה פעמים ביום משלשל? האם כמות השלשול רבה או מעטה בכל פעם? האם השלשול מכיל גם דם? האם פרט לשלשול הבחנת בבעיות נוספות כמו מצב רוח ירוד, תיאבון מופחת? הקאות? רעידות?
מהו משקלו של הגור? האם עדיין יונק או מקבל תחליפי חלב? מתי והאם כבר עבר למזון מוצק?

ישנן סיבות רבות היכולות לגרום לגור כה צעיר לשלשל, הנפוצות הן- שינויי תזונה (מעבר חד מחלב/תחליפי חלב- למזון מוצק), טפילי מעיים (תולעים או טפילים חד תאיים) ומחלות זיהומיות (כמו פרוו). לעתים נראה שלשול גם לאחר חיסון בתגובה למרכיבי החיסון, ויתכן גם כי שימוש לא נכון באמפולה (חומר שאינו מתאים לגורים צעירים או למשקלו של הכלב) או בקולר יגרום לסימנים אלו- אך אז נצפה גם לראות סימנים נוספים (בעיקר סימנים עצביים כמו רעידות, אפאטיות, הקאות, עוויתות ועוד).

ככלל- גור צעיר ומשלשל יכול להתדרדר למצב חירומי עקב התייבשות מהירה העלולה להוביל לפגיעה באיברים חיוניים. במידה והשלשול לא נפסק או שהגור מראה סימנים נוספים כמו ירידה במצב רוח/בחיוניות, ירידה בתיאבון, הקאות או כל סימן חריג אחר- יש להביאו לטיפול רפואי בהקדם.

נשמח לעדכון לגביו!