פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום רב,
Serestro הינו קולר חדש, שלפי הבטחות החברה (Bayer), יעיל נגד פרעושים וקרציות לתקופה של 8 חודשים. מדובר בקולר העשוי מפולימר מיוחד המשחרר שני חומרים: Imidaclopid ו-flumethrin העובדים יחד ומעלים את היעילות זה של זה. יש קולר כזה גם לחתולים (שאר הקולרים רעילים לחתולים).
מחקרים ש-Bayer פירסמה הראו שלקולר יש יעילות נגד פרעושים של מעל 95% ל-7-8 חודשים בכלבים וחתולים והוא הורג את הפרעושים תוך 24 שעות מהרגע שהושם על החיה. לגבי קרציות - יש לו יעילות של בין 98-100% ל-8 חודשים בכלבים ובין 90 ל-97% בחתולים.

יש לציין כי נתונים אלה לקוחים ממחקרים שביצעה החברה שייצרת ומוכרת את הקולר, כלומר יש לה אינטרס לפרסם נתונים "מחמיאים" לקולר. אין לי הרבה נסיון עם הקולר בשלב זה,השימוש בו בארץ יחסית חדש - מספר חודשים, ולכן יקח זמן עד שאקבל משובים מלקוחות ואוכל לחוות דעה משל עצמי.

למיטב הבנתי, היתרון שלו הוא שהוא מאפשר כניסה למים (רטיבות איננה פוגעת ביעילותו) ואין צורך לשים אמפולות נגד פרעושים מדי חודש. לשיקולך האם לנסות אותו בעצמך ולהחליט על יעילותו או לחכות שיהיה יותר נסיון איתו בארץ ולפי זה להחליט.

מקווה שעזרתי,
שירה

עדי שלום,
בן כמה החתול? מתי הופיעו ה"כדוריות" הנ"ל? האם מספרן עולה או נותר קבוע (כלומר האם מופיעות מדי פעם חדשות)? האם יש פציעה שלהן? האם יש מסות דומות או אחרות במקומות אחרים בגוף?

מסות כהות כפי הנראות בתמונה יכולות להיות גידול של בלוטות עוריות, CERUMINOUS CYSTOMATOSIS (מכיל נוזל כהה חום, מתאים לשאיבה של מה שנראה היה אולי כדמי מהן) / המנגיומות (גידולים שפירים של כלי דם, מתאים גם לשאיבה של נוזל דמי מהן)/ גידול של תאי פיגמנט שפיר או ממאיר (מלנוציטומה, מלנומה)/ כל גידול אחר.

ההמלצה היא להסיר את הגידול - המלצתי להסירו בניתוח ולשלוח לביופסיה לשלילת ממאירות.

באם אכן מדובר האותו גידול של בלוטות עוריות המייצרות את הצרומן (דונג) של האוזן (אם תסתכל באינטרנט תמצא תמונות מאוד דומות למה שהראת, אך כאמור ללא ביופסיה אי אפשר לשלול גידול אחר, אפילו ממאיר ולכן זה השלב הראשון)ף מדובר בגידול שפיר שלא דורש טיפול אלא אם הן חוסמות את תעלת האוזן (ביציאה ממנה אם יש הרבה והן גדלות במוצא התעלה/ אם מצויות בעומק התעלה). במקרה כזה אין אוורור של האוזן והפרשות לא יכולות להתנקז החוצה כפי שאמורות. הדבר עלול להוביל לדלקות אוזניים עד כדי פגיעה בעור התוף. המקור של גידולים אלה איננו ידוע ויש הטוענים כי נובע בעצמו מדלקות אוזניים חוזרות ולכן במקרים בהם יש גורמים המעלים את שכיחות דלקות האוזניים או גורמים מזהמים יש בנוסף לטפל גם בהם (כמו אלרגיות למזון/ לגורמים סביבתיים ונגיעות בשמרים או חיידקים בהתאמה).
טיפול במסות אלה במקרה הצורך נעשה ע"י הסרה כירורגית/ ע"י לייזר (מומלץ)/ ע"י קור/ בעזרת חומר כימי. לעתים יש חזרתיות של המסות ואין מנוס מניתוחי אוזניים הפותחים את תעלת האוזן.

זהו מקרה מעניין, אשמח לראות ולבדוק את החתול
תודה
שירה

ליאור שלום,
בן כמה החתלתול? האם הוא עדיין משלשל? האם גם מקיא? האם חל שיפור בעקבות הטיפול? מהי האנטיביוטיקה שמקבל? האם בוצעה בדיקת צואה והצפתה לבדיקות נוכחות פרזיטים? מה אופי השלשול (מימי/רך/דמי/רירי/כמויות קטנות או רבות/תדירות)?
האם הוא בסד'ר באופן כללי - עירני/ אוכל ושותה/ עושה פיפי?

אם החתלתול משלשל זמן רב, נראה שהטיפול שמקבל אינו מספק ויש להביאו להמשך אבחון והתאמת הטיפול. באשר לישבן האדום והכואב - המלצתי היא דבר ראשון להחליף את החול בארגז בגזירי עיתון/נייר (אפשר לחתוך פסים מעיתון - פסים דקים כמו עיתון שעבר במגרסת נייר) ואז אין גירוי של האיזור מהחול עצמו. כמו כן, ניתן למרוח על האיזור משחה של טחורים שמאלחשת את המקום וקצת מורידה את הדלקת - יש להתייעץ עם ווטרינר בנוגע לסוג המשחה ותדירות מתאימה.

מקווה שעזרתי,
שירה

שלום ליאור,
מלבד אודם ונפיחות האם העור באזור פי הטבעת גם אדום? האם יש הפרשות? אם מדובר רק באדמומיות ונפיחות בגלל השלשול ניתן לשים קומפרסים קרים מספר פעמים ביום (להרטיב מגבת במי קרח ולהניח על האזור) - לא תמיד פשוט לבצע זאת בחתול, וסביר להניח שהוא לא מאוד יהיה מרוצה מהעניין. ג'ל אלוורה גם יכול להרגיע מעט.
ניתן למרוח גם משחת סילברול על האזור אך יש צורך במרשם וטרינרי, כמו כן במידה והעור פצוע ו/או יש הפרשות/דימום מומלץ שהוטרינר יתן לכם משחה אנטיביוטית להקלה על הכאב ולטיפול/מניעת זיהום באזור.
בנוסף מומלץ לקצר את הפרווה באזור האנוס והזנב ע"מ למנוע הדבקות של פרווה לפי הטבעת ומריחה של צואה מזוהמת באזור (עדיף שיעשה זאת בעל מקצוע מיומן - ספר בע"ח, וטרינר או טכנאי וטרינרי)
בנוגע לארגז החול - האם הוא מעולם לא נכנס לארגז החול או שמא רק כעת לאחר שהחל לשלשל? היכן הוא עושה את צרכיו אם לא בארגז? איזה מצע יש בארגז? (חול רגיל, חול מתגבש, עיתונים וכד')

רק בריאות!

שלום רב,
בן כמה הכלב? האם מסורס? מה הוא אוכל? האם מטופל נגד פרעושים? האם סבל בעבר מגירודים או בעיות עור אחרות? היכן בדיוק הגירוד המתואר? (ניתן לצרף תמונה).
מתוך תיאורכם ניכר כי הגירוי העורי החל רק לאחר שהכלב בא במגע עם עלי התאנה, במקרה כזה כנראה מדובר בתגובה אלרגית לתאנה עצמה. אופציה כזו אפשרית, אך יחד עם זאת יתכן מאוד והחיכוך בעץ התאנה אינו אלא דרך של הכלב פשוט להתגרד, ושמקור הגירוד בכלל איננו התאנה. ישנם גורמים רבים לגירוד בכלבים החל מאלרגיות (לפרעושים, מזון או גורם סביבתי אחר), טפילי עור (כגון פרעושים, דמודקס וסקאביאס), מחלות עור שונות (כגון סבוריאה, מחלות אוטואימוניות ועוד) וכלה בדלקות עור זיהומיות ע"ר חיידקים או שמרים. יש לזכור שהדלקת בעור בעצמה גורמת לגירוי עז ומהווה גורם מחריף לגירוד, לכן פציעה של העור בעקבות גירוד (ולא משנה מהו הגורם הראשוני לו) עלולה להזדהם והגירוד לא יחלוף ואף עלול להחריף. ע"מ לאבחן את המקור לגירוד ראשית יש לטפל בזיהום מקומי אם קיים כמו כן יש לבצע מגרדים עוריים שטחיים ועמוקים ע"מ לשלול המצאות של טפילי עור, וכן לקחת משטחי מגע וטריכוגרם (בדיקה של מבנה השיער). לאור תיאורכם של גירוד עז שאינו פוסק עד כדי פציעה ודימום, ככל הנראה יש כבר מעורבות של דלקת ואף זיהום, לכן יש לגשת לוטרינר ע"מ שיבצע אבחון כמתואר לעיל ויטפל בהתאם.
רק בריאות!

אלכס שלום,
האם החתול חי בבית בלבד? האם הוחלף מזונו? מה מצב האכילה של החתול כעת? האם יש שינוי בשתיה והשתנה (הרבה /פחות)? האם הוא מקיא או משלשל?האם יש חשיפה לגורם סטרסנטי (כבריחה מהבית, הכנסת חתול חדש וכו')? האם החתול עבר אולטראסאונד בטן?
בעית כבד יכולה לנבוע מכמה גורמים החל מדלקות, גידול , אבצס וכלה בהשתמנות כבד. בדיקות דם לעיתים מכוונות לגורם (מוזמנת לצרף את בדיקות הדם) אך ישנן דרכי איבחון נוספות שיכולות לעזור ביניהן אולטראסאונד בטן לסקירת האיברים (כבד , מרה, לבלב, טחול, מערכת עיכול ומערכת השתן) . סקירת הכבד עלולה לעזור להבחין בין גורם מפושט כגידול מפושט (כלימפומה) ודלקת לבין גורם מוקדי כגידול מוקדי או אבצס לעומת השתמנות כבד בעלת המופע הייחודי. בנוסף ניתן לדקור את הכבד (אספירציה) על מנת לאבחן השתמנות כבד. במידה ולא התקבל איבחון בשלב זה אכן מומלץ להמשיך לביופסיה (כמובן לאחר בדיקת תפקודי קרישה). כיוון שאת מתארת פתולוגיה בכליה מומלץ לעשות בדיקות שתן.
חשוב לדעת שהשתמנות כבד הינה מחלה משנית (תוצאה של חוסר אכילה מכל סיבה שהיא ופירוק רקמות השומן כמקור לאנרגיה. השומן העודף שמצוי בדם מתיישב בכבד ופוגע בתפקודו) שאומנם דורשת טיפול אינטנסיבי הכולל נוזלים, אנטיביוטיקה, מגני מערכת עיכול ובעיקר האכלה (בין אם דרך הפה ובין אם בצינור ושט) אך אינה פותרת ממציאת הגורם הראשוני לחוסר האכילה (החל ממחלה בנאלית כדלקת חניכיים חמורה, סטרס כשינוי סוג האוכל או הכנסת חתול חדש בבית וכלה בעיה כללית אחרת כדלקת לבלב).
לסיכום מומלץ להמשיך באיבחון בעיית הכבד במקביל לטיפול. במידה ואכן הבעיה אובחנה כהשתמנות כבד יש לנסות למצוא את הגורם הראשוני להפסקת האכילה.
לגבי שאלתך השניה, אוננות על חפצים אינה בכרח נובעת מרמת טסטוסטרון גבוהה ולעיתים נובעת מבעית התנהגות ולכן סירוס (הוצאת האשכים המהווים מקור לטסטוסטרון) לא תמיד יעלים אותה.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום, קודם כל תודה רבה על תגובתך, אני אשתדל לענות כמה שיותר על שאלותייך כדי לקבל ממך חוות דעת נוספת
החתול חי בבית לבד כבר יותר מ8 שנים, הוא היה ניזון מלה-קט יבש ורטוב אך לאחרונה החלפנו לו למזון יבש ורטוב המיוחד לכבד שהמליץ הוטרינר (אני לא נמצאת כרגע בבית כך שאם ישנה חשיבות, אני אחזור עם השם של המזון), תחילה הוא אכל אותו (לאחר מתן התרופות) אך אחר כך פחות, מישהו המליץ לי על מזון מסוג שזיר שהוא נחשב לאיכותי ומאד אהוב על חתולים אז התחלתי לערבב אותו עם המזון היבש המיוחד לכבד והוא חזר לאכול בימים האחרונים, כעת הוא אוכל מאז שעליתי על השילוב הזה מבלי מתן סטרואידים או תרופות נגד דיכאון, הוא חזר לשתות ואני לא רואה משהו חריג עם כי נהייתה לו נטייה מוגזמת לשחק ולשפוך את כל המים, משהו שלא היה קודם לכן, והוא משתין לעתים מאד קרובות, הוא מקיא, לא משלשל, יש לו לעתים קרובות נטייה לרוץ מארגז החול בכל הבית ולהפיל חתיכות צואה וההרגשה היא שזה נתקע שם או משהו אבל אמי מספרת שהייתה לו הנטייה הזאת מאז שהיה גור. מאז שחלה והחלים, אמי עזבה את העיר ואני לקחתי אותו אלי, לקח לו זמן מה להתרגל אבל לאחר מכן הוא היה שמח ואפילו מרוצה מכך שאני כל היום איתו, היה משחק ואפילו התרחק מאמי, אבל לאחר כמה חודשים הבעיה חזרה בדיוק באותה הצורה. הוא עבר אולטרסאונד בטן, זה הראה כליה אחת גדולה והכבד בסדר אם כי בבדיקות דם יצאו ערכים גבוהים לכבד, לגבי בדיקות שתן לא נאמר לנו דבר- הוטרינר אמר שישנה בעיה בכליה ואין מה לעשות בנידון, אין צורך לבדוק כי אין איך לטפל ונותר לחכות ולראות כמה זמן הוא יחזיק מעמד.
אשמח לשמוע את דעתך בנושא כי קיבלתי ממך פירוט והבנתי קצת יותר את מה שקורה, ואני שמחה מאד שפניתי לפורום כאן לקבל חוות דעת נוספת.
האמת שבימים האחרונים הוא חזר לאכול מבלי התרופות, לשתות, האף שלו שוב רטוב ואתמול הוא יצא מהחדר וישב איתנו ואפילו שיחק, אם כי הוא כבר לא משתולל כמו מלפני כמה חודשים. אז שוב עלתה בי התקווה שאולי יש סיכוי לעזור לו כי הוא מאד חשוב לי ואני אשתדל לעשות כמה שאני יכולה למרות שהתקציב שלנו דל

מאז שהחלפנו לחתול אוכל הוא אכל במשך כשבועיים ושוב השמין, ושוב חזרה לו הבעיה (זה כל הזמן ככה, שבועיים הוא בסדר ואז הבעיה חוזרת) והוא התחיל להקיא, ואוכל הרבה פחות. אם קודם הוא אכל את היבש מעורבב ברטוב, עכשיו הוא אכל רק את הרטוב, רק כשנתתי לו, כמה שלוקים ולא חזר לצלחת. והיום זה הגיע לשיא כשנתתי לו רק רטוב והוא אכל כמות מכובדת ואז הלך והקיא בערך 6 פעמים עם לא יותר בכל הבית. הוא שוב הרזה בצורה מפחידה.
אני חושבת שהכבד זה בעיה משנית, איך אפשר לדעת שזה לא משהו בקיבה או משהו אחר? הוטרינר שלי אומר שזה הכבד ונקודה, הבעיה בכליה זה מהזקנה, וחוץ מביופסיה אין מה לעשות והיא בטח תגלה גידול וסתם תעלה כסף ולא יהיה ניתן לעשות כלום.
בבקשה תפנו אותי לבדיקות בהתאם למצב, אני לא מוכנה לוותר על החתול. מה זה עוד יכול להיות? מה אפשר לעשות?
אני חושבת שהוא סובל כי מזה כחודש הוא הפסיק לרדוף אחרי יונים ולשחק, אני מנסה לשחק איתו והוא הולך, הוא כל היום ישן בחדר השינה שלנו. מה אפשר לעשות בשבילו? אין תקווה לחתול בן 14?

עדי שלום,
האם החתולה מטופלת בתכשיר נגד פרעושים , ואם כן באיזה תכשיר ובאיזו תדירות? האם הוחלף לה מזון? מתי הופיעה דלילות השיער? האם הגירוד החל לאחר הופעת הפצעים או לפני? האם יש להפרשות וריח מהאוזניים? האם היא מנערת הרבה את הראש?
לקויות עור יכולות לנבוע ממספר גורמים החל מאלרגיה לפרעושים, למזון או לגורמים סביביתיים שהביאה לגירוד ולפציעה של העור, נגיעות בטפילי עור (כגון אוטדקטס או פטרייה), זיהום חיידקי, וכלה בדלקת אוזניים (שגם כן יכולה להופיע עקב טפילים ואלרגיות) שהובילה לגירוד באזור ולכן לפציעה עורית.
הטיפול משתנה בין הגורמים השונים ולכן מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית ועורית (הכוללת משטחים והסתכלות לתוך האזון עם אוטוסקופ) לאיבחון הגורם. טיפול יינתן בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

רויטל שלום,
האם בתחלית הופעת הסימנים החתול התעניין באוכל אך לא הצליח לאכול או שמא התרחק מעת ההגשה? האם הוא מקיא/ משלשל? האם הוא מראה כאב בעת האכילה? האם הוא מגרד את הפה?
ריור יכול לנבוע ממספר גורמים, החל מגורם מקומי בפה כגון בעיית שיניים או פצע ( שלפי תיאורך נראה בפיו) וכלה בגורם כללי כגון על רקע בחילה ( שמלווה מגוון מחלות כמחלת כליה, כבד, לבלב ומערכת העיכול) והרעלה. פציעה פתוחה והתפתחות אבצס יכולה להוביל למצב כללי ירוד ודורשת התייחסות רפואית מיידית.
מומלץ לגשת לווטרינר בהקדם לבדיקה כללית ומעבר למציאת הגורם לחולשה ירידה בתאבון ובשתיה חשוב להתייחס לפציעה הן בשטיפה וחיטוי מקומי והן במתן אנטיביוטיקה כללית.
בהצלחה
ורק בריאות

עינב שלום,
איזו אנטיביוטיקה הוא מקבל? כמה פעמים ביום מקיא? מה תוכן ההקאות? האם היה שיפור כלשהי בהקאות בעקבות הטיפול? איך מצבו הכללי - מצברוח תקין? עירני? אוכל ושותה? האם יש גם שלשולים? האם היו שינויי תזונה לאחרונה? האם נוטה לאכול שטויות או רק את המזון שלו? איזה מזון מקבל? האם חי בבית או בחוץ? האם מטייל רק עם רצועה או מסתובב חופשי?

הסיבות להקאות הן רבות וכוללות גורמים בתוך ומחוץ למערכת העיכול. בתוך מערכת העיכול מדובר בגורמים כגון אלרגיה למזון, הרעלת מזון, אכילת גופים זרים או זבל, דלקת חיידקית/ויראלית/טפילית של מערכת העיכול, דלקת לבלב, סיבובים או שינויי תנוחה של מערכת העיכול ועוד. סיבות מחוץ למערכת העיכול כוללת מחלות כליה, מחלות כבד, מחלות הורמונליות ועוד.

ברגע שההקאות נמשכות מעל לשבוע ללא כל שיפור או תגובה לטיפול, רצוי להמשיך אבחון. אילו בדיקות דם בוצעו (רק ספירת דם או גם ביוכימיה כללית?)? ככל הנראה יהיה צורך בצילומי בטן +/- אולטרא סאונד בטן בהתאם לממצאים.

מקווה שירגיש טוב,
שירה

שלום נטע, בת כמה הכלבה? איך הי

נטע שלום,
האם את יודעת לומר איזה סוג של גידול סרטני התקבל בביופסיה - לגידולים שונים יש התנהגויות ביולוגיות שונות ולפי כך נקבעות גם האפשרויות הטיפוליות בהם.

באשר לאיכות החיים עם 3 רגליים, אני מבינה את החשש באשר להסתגלותה של הכלבה בגיל זה לשינוי במצבה, אך כלבים יודעים להסתדר יפה עם 3 רגליים גם כאשר הכריתה נעשית בגיל מתקדם. עם זאת, יכולתה להתנייד תלויה בגורמים נוספים כגון נוכחות/היעדר שינויים ניווניים במפרקי הרגליים האחרות, משקלה, בריאותה הכללית ועוד.

באשר להבטחת העלמות הסרטן, שוב הדבר תלוי בסוג הסרטן ובשלב המחלה אצל הכלבה הספציפית, האם בוצעו צילומי רנטגן? אולטרא סאונד בטן? או כל בדיקה אחרת לחיפוש גרורות באיזורים אחרים בגוף? סרטנים מסוגים שונים הם בעלי נטייה שונה לשליחת גרורות (יש ששולחים גרורות בשכיחות גבוהה מאחרים ויש שמאופיינים יותר בפולשנות מקומית). אם יש גרורות באיברים אחרים, הרי שהסרת הרגל לא תעלים את הסרטן. עם זאת כתלות בסוג הגידול ובתוצאות בדיקות הסקר למציאת הגרורות הווטרינר (או אפילו מומלץ יותר - מומחה לסרטן - יש 2 אונקולוגיות בארץ שאני יכולה להמליץ לך עליהן) יכול לומר לך מה הסיכויים שהסרת הרגל תביא להחלמה או כמה שנים היא "תקנה" לכלב.

מקווה שעזרתי,
רפואה שלמה
שירה

איני יודעת מהו סוג הסרטן. בשיחה עם הוטרינר שלי היום הסברתי לו את החשש שלי מהתפשטות הסרטן הלאה, מעבר לרגל. הסברתי לו שאני חוששת שאני קוטעת את רגלה "לשווא" כי איני יודעת אם הוא התפשט הלאה.
הוא הסביר לי שהסרטן שלה נמצא בשלב שתיים מתוך שלוש והגידול שלה הוא אומנם ממאיר אך לא סוג גידול שמיכולתו להתפשט במהירות מהרגל, הוא אמר שלסוג הספציפי הזה של הסרטן/גידול יש סבירות שהוא לא התפשט מעבר לרגל (ושוב, אני לא יודעת להגיד לך מהו סוג הסרטן...).
כששאלתי אם יש אפשרות לבדוק האם זה כן התפשט הוא הסביר לי שבגלל השלב שבו הסרטן נמצא, אפשר לעשות סי.טי אך לדעתו הסי.טי לא יביא תוצאות. הוא פירק לי את זה ואמר שאם אני משווה את הסרטן למן "גרגרים" הנמצאים בגוף רק כשהם בכמות גדולה נוכל לראות אותם בסי.טי. מכיוון שהסרטן בשלב כזה, אם הוא יעשה סי.טי לגוף, ואכן קיים סרטן בחלק נוסף של הגוף, הוא לא יראה את זה כי הסרטן לא במצב מספיק מתקדם.

האם יש משהו נוסף שניתן לעשות?

סוג הגידול הוא Mastocytoma והוא באיזור גבוהה של הרגל, קצת מעל החיבור של שתי העצמות.

כמאל שלום,
האם החתול מתעניין באוכל אך לא מצליח לאכול או שמא מתרחק מעת ההגשה? האם הוא מקיא/ משלשל? האם הוא מראה כאב בעת האכילה? האם הוא מגרד את הפה?
ריור , ריח רע וחוסר אכילה הינם סימנים בלתי ספציפים שיכולים ללוות בעיה מקומית בפה או מחלה כללית ( כמחלת כליה). כיוון שאתה מתאר דימום מהפה סביר כי אכן מדובר בלקות מקומית. הגורמים לכך רבים , החל מבעיות שיניים( קשה לראות את טיב השיניים הטוחנות ואף לעיתים יש צורך בצילום דנטלי), מסה או אבצס בפה, דלקת חניכיים וכלה בגוף זר .
בכדי לנסות לעזור לחתול אין מנוס מלקיחתו לווטרינר מטפל לבדיקה כללית וספציפית של הפה ( ייתכן והבדיקה תדרוש טשטוש) . טיפול יינתן בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

מזון גורים הרבה מים ולעשות בדיקה כללית ובדיקת צואה בכדי לודא שאין לה תולעי מעיים והיא בריאה באופן כללי
מזל טוב ורק בריאות

יקה שלום,
בן כמה כלבך? האם הוא מתגרד? האם הוא מטופל נגד פרעושים ואם כן באיזה תכשיר ובאיזו תדירות? האם הוחלף מזון? האם יש מוקדי קרחות? האם הלקויות שטוחות (בגובה פני העור ) כשטפי דם או שמא אלו מוגבהות מהעור כגלדים? האם הכלב עבר תספורת לאחרונה?
קשה לראות את טיב הלקויות העוריות מהתמונה אך לקויות עור מפושטות כאלו יכולות לנבוע ממספר גורמים החל מאלרגיה לפרעושים, למזון או לגורמים סביביתיים שהביאה לגירוד ולפציעה של העור, נגיעות בטפילי עור (כגון דמודקס או פטרייה), זיהום חיידקי, וכלה בשטפי דם קטנים שיופיעו במחלות קרישה ( כגון קדחת הקרצית). הטיפול משתנה דראסטית בין הגורמים השונים ולכן מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית ועורית (הכוללת משטחים) לאיבחון הגורם. טיפול יינתן בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

יש לי כלב מסוג פאג שבשבוע האחרון רואים אצלו אותו סוג של כתמים
האם יש לך תשובה מה היה לכלב שלך?

למה את לא עונים? זה חשוב מאוד!! בבקשה תענו במהרה!

גל שלום,
האם הכלבה מענטזת בהליכה? האם יש שינוי בריצה? האם יש שינויים נוספים מבחינת תאבון, מצב רוח וצרכים? האם יש שינוי בשתיה ובהשתנה? האם היו ממצאים בבדיקה הפיסיקאלית שתמכו בקדחת הקרצית (קשרי לימפה מוגדלים, חום וכן הלאה)? האם הכאב נובע מרגל אחת או שתיהן? האם הכאב מוקם באגן?
כאב ממקור האגן בגזעים גדולים ,שמודגש במעבר בין הקימה להליכה, אכן מחשיד לדלקת פרקים כרונית (DJD) אך הוא יכול לנבוע מגורמים נוספים כגון טראומה (ייתכן והמכה הקלה ככל שתהיה הובילה לנזק), גידול, פריקות וכן הלאה. חשוב לאבחן את מקור הכאב : מפרק, עצב, שריר או עצמות ולהמשיך את האיבחון בהתאם.
במידה ולא יחול שיפור מומלץ להמשיך איבחון בצילום. חשוב לדעת שצילומי אגן לאיבחון דלקת פרקים כרונית לעיתים דורשים טשטוש ואף הרדמה שכן המנח הדרוש (שכיבה על הגב ומשיכת שתי הרגליים האחוריות) כואב לכלב.
דלקת פרקים כרונית באגן נובעת ממבנה לקוי במפרק בין עצם הירך לעצמות האגן, למרות שזהו תהליך כרוני שמחמיר עם הזמן, לעיתים הצליעה/כאב מופיע באופן פתאומי. הטיפול במצב זה מתחלק לטיפול רפואי (שמרני) וטיפול כירורגי. טיפול רפואי כולל שמירה על משקל תקין (שכן יתר משקל מעמיס על המפרק הפגום), פעילות ספורטיבית קבועה אך מתונה (על מנת לחזק את השרירים באזור בכדי שיקלו על העומס על המפרק) ובמשברים (כאשר יש צליעה או כאב אקוטי) תרופות אנטידלקתיות לתקופה של שבועיים לפחות (חשוב לדעת שלאלו עלולות להיות תופעות לוואי של כיבים במערכת העיכול ולכן בעת הופעה שלשולים או הקאות עם דם יש לדווח לוטרינר מטפל). ניתן להוסיף תוספי מזון כקוזקווין (העוזרים לשיקום הסחוס) ואומגה 3 (אנטידלקתי) המצוי במזון הרפואי לדלקות פרקים. טיפול כירורגי כולל בעיקר החלפת מפרק או הסרה של ראש וצוואר עצם הירך (שכן החיכוך בינה לבין עצמות האגן גורמת לכאב ולדלקת).
בהצלחה
ורק בריאות

שלום סמדר!

תודה רבה על המענה המהיר והאינפורמטיבי!
באשר לשאלותייך:
ראשית הכלבה בריאה חוץ מהסימפטום של הכאבים ברגליים. אוכלת ושותה כרגיל. אין שינוי בצרכים. אין לה חום. נראית קצת עצובה, אבל אני חושבת שזה בגלל הכאבים.
לא היו עוד סימפטומים בבדיקה הפיזיולוגית שהובילו לחשד שזו דלקת קרציות חוץ מבדיקת הדם, הכאבים ברגליים והעובדה שנחשפה לקרציות 12 ימים לפני שהחלו הסימפטומים. לא נראה לי שהיא מענטזת כשהיא הולכת. כשהיא רצה נראה שלפעמים היא מרימה את שתי הרגליים האחוריות ביחד, אבל אני לא בטוחה (אולי אני כבר "מחפשת" סימפטומים). לא בטוחה שהכאבים הם ממקור האגן. לפעמים נראה שמרימה את רגל שמאל כשהיא הולכת (מנסה לא לדרוך עליה), אבל יכול להיות שזה משתנה.
בימים הראשונים היה נראה שממש היה קשה לה אפילו לשכב. כל פעם ניסתה להחליף תנוחה. היתה לה התנהגות מוזרה. כשהיתה קמה היא היתה מסתובבת סביב הציר של עצמה . כשהייתי קוראת לה היא לא היתה באה (בתוך הבית). לפעמים היא מתחילה ללכת וקופאת במקום (כנראה כואב לה).