פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום יסמין,
ההמלצה היא לא להשאיר את התפרים למשך זמן ממושך מדי כיוון שעלולה להיווצר נגדם תגובה מקומית.
14-16 יום זה עדיין בגדר זמן סביר אך תעקבי אחר האזור, במידה והעור סביב התפרים הופך להיות חם למגע ומופיעים אדמומיות, נפיחות או הפרשות יש להוציא את התפרים.

רק בריאות!

שלום מיכל,

בנוגע למצב הנוכחי של כלבך (הבינוני), יש להבין האם השינוי בהתנהגותו נובעת ממצב בריאותי, כאב או בעייה התנהגותית בשל השינויים שנעשו בסביבתו לאחרונה. לשם כך יש קודם כל לשלול גורמים רפואיים שונים.
מהי הבעייה הגבית שנמצאה אצלו וכיצד היא מטופלת? מהו הטפיל העורי שבו הוא נגוע (אני משערת שמדובר בדמודקס עפ"י התיאור שלך) והאם הוא טופל או מטופל עדיין כנגד הטפיל? האם עדיין סובל מלקויות עוריות? האם לפני הסירוס הוא עבר בדיקה גופנית מלאה ובדיקות דם? במידה וכן אשמח לדעת מה היו הממצאים.
כמה זמן עבר מאז הסירוס? האם הוא מקבל תרופות כלשהן כרגע (כגון אנטיביוטיקה, שיכוך כאבים וכד') מעט נפיחות ואודם באזור החתך הם ממצא סביר בימים הראשונים שלאחר הניתוח ותרופות מסויימות יכולות לגרום לחולשה.

אשמח לקבל יותר אינפורמציה ותשובות לשאלות הנ"ל ע"מ שאוכל לעזור לך ולכלבך יותר

בברכה, ורק בריאות!

שלום סער,

לפי גילה של הכלבה ועפ"י התמונה של הניבים התקינים, מדובר בשן חלב שנשברה. האם היא יצאה במלואה? או שמא נשברה חלקית?
בעקרון אם לא נגרם נזק לרקמות היוצרות את השן לא אמורה להיות בעיה והניב הקבועה תצמח ללא בעיה בסביבות גיל חצי שנה.

בברכה ורק בריאות!

שלום אנה,

כמה שוקלת הכלבה? הסכנה העיקרית בלעיסת עיפרון שכזה היא פציעת המעיים וסכנה לחסימתם ע"י שבבי העיפרון. במידה והכלבה מתחילה להקיא, נראית מדוכאת, מפסיקה לאכול או כל התנהגות חריגה אחרת- יש לקחת אותה באופן מיידי לבדיקה רפואית.

בברכה ורק בריאות,

שלום עדי,
האם חתול מסורס? האם יש עוד חתולים בבית או חיות אחרות? האם מדובר במתן שתן או שמא בסימון (האם אתם רואים שלוליות גדולות? - אם כן, סביר יותר שמדובר במתן שתן. האם יש סימנים של שתן גם על משטחים אנכיים - במקרה כזה סביר יותר שמדובר בסימון) האם הבחנתם בשינויים נוספים במתן השתן מלבד ההשתנה מחוץ לארגז (האם הכמות גדולה יותר, האם עושה יותר פעמים פיפי ביום, האם יש טפטופים או דם בשתן) האם בנוסך לבדיקת שתן נעשו בדיקות נוספות כגון תרבית שתן ובדיקת דם? האם חל שינוי כלשהו בבית - נולד תינוק, מישהו עזב/חזר, שיפוץ, רהיט חדש, שינוי של מיקום הרהיטים בבית וכד'
חשוב להבין שלא רק דלקת בדרכי השתן יכולה לגרום למתן שתן מחוץ לארגז ולמעשה כל בעיה רפואית שתגרום לתכיפות במתן שתן או לייצור מוגבר של שתן עלולה לגרום לכך (למשך סכרת, מחלות כבד וכליה כרוניות, בעיות הורמונליות ועוד). לכן חשוב לבצע בדיקה רפואית ובדיקות דם מקיפות ולשלול כל בעיה אפשרית. במידה ואכן נשללה בעיה רפואית ככל הנראה מדובר בסימון או בבעיה התנהגותית. אם מדובר בבעיה התנהגותית יש למצוא את גורם הסטרס או הטריגר לבעיה ההתנהגותית ולטפל בו ובמקביל יש מספר אפשרויות להעשרת סביבת החתול והורדת רמת החרדה: ניקוי ארגז החול בתדירות גבוהה (לפחות פעם ביום), החלפת סוג החול (ייתכן והוא לא אוהב את סוג החול הספציפי שלו), שינוי מיקום ארגז החול (ייתכן והמיקום מקושר לסטרס כגון כאשר ממיקום הארגז הוא רואה חתולים אחרים), הוספת ארגז חול נוסף במקום אחר, הימנעות מסטרס ככל האפשר, שימוש בfeliway המכיל פרומונים שמרגיעים את החתול והעשרת הבית עם משחקים כגון משטחי גירוד או לייזר.

רק בריאות!

היי עדי,

בן כמה הכלב? לאורך כמה זמן ראיתם את ה"גוש" הזה גדל? חודשים? שנים? האם הכלב סובל בנוסף מכאב בעין, הפרשות, כיבים?

בכדי לדעת באופן ודאי מהו הגוש הזה, יש להסירו ולשלוח אותו לביופסיה, שתבחין בין מסה שפירה לממאירה. בהנחה והמסה גדלה לאורך זמן רב, סבירות גבוהה שזהו גידול עורי שפיר, אך לא ניתן להגיד זאת באופן ודאי ללא ביופסיה.

הבעיה העיקרית שאני מזהה כרגע- היא העובדה שהמסה הזו עלולה לשרוט את הקרנית של כלבך (אם עדיין לא עשתה זאת...), ליצור בהמשך כיב קרנית שיכול להסתבך ולגרום אי נוחות רבה לכלב. לכן ההמלצה הנוכחית היא להסירה (תחת הרדמה מלאה).

בברכה ורק בריאות,

שלום ג'נט,

אני מקווה שהעיקור כבר עבר בשלום ושהחתולות בסדר :)

בכל מקרה, תפרים פנימיים הם תפרים הנעשים בשכבה בעור שהיא מספיק חזקה בכדי לא לאפשר פתיחתו של החתך ובנוסף אינם חשופים לעולם החיצון כך שהחתולה לא "תתעסק" איתם ולא יהיה צורך בהסרתם כמו תפרי עור רגילים. החתך סגור לחלוטין, פשוט לא רואים את חוטי התפירה שסגרו אותו :)

בברכה ורק בריאות,

נעמה שלום,

בת כמה הכלבה? כמה זמן סובלת מגרוד? מהן הבדיקות שנעשו בכדי לאבחן את הגרוד? האם שיניתם מזון? האם נעשה שימוש בתרופות שונות? מהי אבחנת הרופא המטפל לגבי הסיבה לגרוד?

לפני שמחליטים החלטה כה גורלית הנוגעת להפסקת חייה של הכלבה, ומאחר ואת מבקשת חוות דעת נוספת- יש לעשות זאת באופן שאינו וירטואלי בכדי לאפשר לווטרינר המייעץ לבדוק בעצמו את הכלבה, לעבור על ההיסטוריה הרפואית שלה ברצינות ותוך הפעלת שיקול דעת- ולהעביר לידייך את ההמלצות.

ישנן סיבות רבות לגרודים בקרב כלבים (אלרגיות, טפילי עור ועוד), ובכדי לפתור את הבעיה כראוי- יש לאבחן אותה מן היסוד, רוב אם לא כל בעיות הגרוד בכלבים- ניתנות לפתרון ו/או להקלה בגרוד וזוהי, לדעתי, אינה סיבה מספקת להמתת הכלבה.

בברכה,

היי עדי,

בן כמה החתול? האם יוצא החוצה? מסורס? האם יש חיות נוספות בבית? חוץ מהנפיחות- האם אוכל ושותה כרגיל? מתנהג כרגיל? האם האזור רק נפוח או גם חם/אדום? מפריש?
האם החתול מטופל נגד פרעושים? האם מגרד באזורים נוספים בגוף?

נפיחות שכזו יכולה לנבוע מפציעה (ריב עם חתול אחר), עקיצת חרק, באופן נדיר יותר- הכשת נחש, או אלרגייה מקומית.

אם ישנה החמרה בנפיחות או שהיא משפיעה על תיאבונו והתנהגותו הנורמלית של החתול, הייתי ממליצה על בדיקה ווטרינרית בהקדם. אם הנגע משתפר ולא מפריע לחתול- אפשר להמשיך לעקוב ובהמשך לפנות לבדיקה רפואית.

בברכה,

היי אילן,

אני ממליצה לך לקבוע פגישת ייעוץ ובדיקה אצל אורטופד ווטרינרי מומחה, שיוכל לאבחן את מצבה של הגורה על הצד הטוב ביותר ולהציע לך את הטיפול המתאים, אם יש אחד כזה.

לא מומלץ לבצע פעולות בעצמך, הדבר עלול להזיק לה. היא עדיין צעירה והרבה פעמים בעיות אורטופדיות בגורים יכולות להסתדר ע"י אבחון בזמן וטיפול מתאים.

אורטופדים ווטרינרים מומחים ניתן למצוא בבתי החולים הווטרינרים- בית החולים הווטרינרי בבית דגן, מרכז המומחים בבית ברל "חוות דעת", בית החולים הווטרינרי בכפר הירוק ובמרפאות ווטרינריות העובדות עם המומחים השונים (גם אצלנו במרפאה).

בהצלחה ורק בריאות,

סיגלית שלום,
המופע שאת מתארת והנראה בתמונה הוא דימוע יתר (epiphora) היצר כתמי דמעות בזוית העין. דימוע יתר יכול להיות אקוטי או כרוני והוא נובע מייצור יתר של דמעות, פגיעה בניקוז הדמעות או שילוב שלהם. כאשר יש דימוע יתר ממושך מופיעים כתמי דמעות הנוצרים עקב הצטברות הפיגמנט המצוי בדמעות במסלול זליגת הדמעה.
הגורמים היכולים להביא לייצור יתר של דמעות הם דלקות עיניים (דלקת לחמית, דלקת קרנית וכד'), כיבי קרנית, לחץ תוך עיני גבוה, גוף זר בעין, בעיות במנח העפעפיים ובמנח הריסים, ריסים שצמחו בזוית שונה או במקום לקוי ומגרים את העין(למשך בחלק הפנימי של לחמית העין), גירוי אלרגני של העין.
הגורמים היכולים להביא לירידה בניקוז הדמעות הם סתימה של פתחי הניקוז או צינוריות ניקוז הדמעות (באופן נורמלי, עודף הדמעות בעין מתנקז דרך פתח קטן בזוית העין המוביל לצינורית המתנקזת אל חלל האף). סתימה כזו יכולה להתרחש באופן זמני או קבוע עקב אלרגיה, רייניטיס (דלקת של חללי האף) או סינוסיטיס הגורמים להתנפחות של הרקמות סביב צינוריות הניקוז. גם טראומה בפנים יכולה לפגוע בצינוריות. וישנם כלבים (בעיקר מגזעים קטנים כגון הפודל) הנולדים עם פתחי ניקוז סגורים, אגן דמעות קטן או צינוריות לא שלמות ולכן אצלם רואים דימוע יתר מהרגע הראשון.
מתוך דברייך אני מבינה כי ההפרשה מהעין וכתם הדמעות הם עניין חדש יחסית ולא היו במשך כל חיי הכלבה, ולכן גורמים מולדים אינם סבירים. חשוב מאוד לשלול בוודאות כל גורם המגרה את העין (כגון ריסים במנח/מיקום לקוי, גוף זר ודלקת) כיוון שאלה עלולים לגרום בסופו של דבר לנזקים נוספים כגון כיב קרנית. מומלץ לשם כך להפוך היטב את העפעפיים כולל העפעף השלישי ולהסתכל עם זכוכית מגדלת על כל חלקי העין, יש לשלול כיבי קרנית ע"י צביעת פלורסין (צבע פלורסנטי מיוחד הצובע רק כיבים ולא את הקרנית השלמה), תוך מספר דקות הצבע אמור להתנקז לחלל האף ולכן צביעה זו יעילה גם לבדיקת הניקוז.

בברכה ורק בריאות!

תמונה נוספת.

היי אלונה,

האם החתול מטופל כנגד פרעושים באופן סדיר? האם חוץ מהקשקשים הלבנים- את רואה גם פרעושים או צואת פרעושים (כמו אבקה שחורה על העור)? האם יש בעלי חיים נוספים בבית? האם יוצא גם החוצה או חי רק בבית? האם את רואה את הצואה שלו ויכולה לבדוק אם יש בה תולעים?

ישנן סיבות רבות לגרוד וקשקשים, ישנו טפיל נפוץ בחתולים הנראה כמו קשקש (ונקרא "הקשקש המהלך") שיכול לגרום לגרוד שכזה. חוץ מזה, יש לשלול קודם סיבה נפוצה בהרבה והיא פרעושים, ע"י טיפול סדיר בחומר המתאים לגילו ומשקלו. ע"י בדיקת פרוות החתול אצל הווטרינרית שלך ניתן לשלול חלק מהסיבות לגרוד ולהמשיך באבחון מתאים.

בהצלחה ורק בריאות,

שלום ניר,

יתכן שהחרקים שאתה מתאר הם אכן פרעושים- ניתן לזהותם ע"י תמונות באינטרנט ולראותם מקפצים ברגע שהם מוצאים מפרוות הכלב. אלרגיה לפרעושים היא הסיבה הנפוצה ביותר לגרוד ובעיות עור בקרב כלבים בארץ, ולכן מיגורם חשוב מאוד כטיפול שגרתי בכלב שלך.
בנוסף- פרעושים הם נשאים של תולעים מסויימות, ולכן סביר מאוד שכלבך סובל בנוסף מתולעים במערכת העיכול שלו- אותן ניתן לראות בצואה (לבנות שטוחות).

שטיפה במים לבדה לא תעזור למגר את הפרעושים, יש לגשת לוטרינר שלך ולהתייעץ איתו על דרכים אפקטיביות יותר כמו כדורים, אמפולות נגד פרעושים, קולרים ושמפו. בנוסף- יש לטפל בכלב עם כדור נגד תולעים.
במידה ובגינת הבית שלך יש נגיעות גבוהה של פרעושים- יש לרסס גם את הבית והגינה (להתייעץ עם מרסס מוסמך בכדי להשתמש בחומר המתאים ולא לגרום להרעלה של הכלב).
אם ישנם בעלי חיים נוספים בבית (חתולים או כלבים)- גם בהם יש לטפל נגד פרעושים (עם חומר מתאים בהמלצת וטרינר).

בהצלחה ורק בריאות,

דב שלום,

ראשית, אני מקווה שמצבה של כלבתך לא התדרדר מאז כתיבת ההודעה, הפורום הנ"ל לא משמש למענה רפואי חירומי ולא תמיד יש ביכולתנו לענות על שאלות דחופות.

האם כלבתך מחוסנת באופן מלא? האם יתכן ונחשפה לרעלים שונים (רעל עכברים שפוזר בגינה)? האם מסתובבת חופשי או רק עם רצועה? האם יש הפרשות מאיבר המין שלה? יש לה חום?

המצב שתארת נשמע חמור למדי, וללא בדיקה של הכלבה לא נוכל לחוות דעתנו ולתת המלצות להמשך טיפול. אם אינך סומך על הווטרינרית שלך, יש לך אפשרות לפנות לווטרינר אחר עם ההיסטוריה הרפואית שלה, אך בכל מקרה נשמע שהיא צריכה אבחון מסודר וטיפול מתאים.
נשמח לעדכון לגבי מצבה היום!

רק בריאות,