פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום מירי,

שלשולים בגורים יכולים להגרם ממגוון סיבות- ריבוי תולעי מעיים או טפילים אחרים (קוקסידיה, ג'יארדיה), מחלות ויראליות (פרוו), מחלות חיידקיות (סלמונלה), אכילת מזון מקולקל/זבל, מעבר מהיר בין סוגי מזון שונים...

העובדה שבמשטח צואה אחד לא נמצאו טפילי מעיים- לא שוללת את הימצאותם שם, והייתי ממליצה לחזור על בדיקת הצואה ואף לבצע בדיקה מיוחדת בערכה לטפיל הנקרא ג'יארדיה ויכול לגרום לשלשול דמי.

האם הכלב קיבל אנטיביוטיקה רק ל- 6 ימים ומאחר ומרקם הצואה השתפר- הפסקתם אותה? יתכן והפסקת הטיפול האנטיביוטי הייתה מוקדמת מדי, ולעיתים האנטיביוטיקה עצמה יכולה להוביל לשלשולים מאחר והיא פוגעת גם בחיידקים הטובים שבמעי ומובילה לחוסר איזון בקטריאלי (לכן ממליצים לעתים על תוספת פרוביוטיקה תוך כדי מתן אנטיביוטיקה).

לעיתים יש לעבור לסוג אנטיביוטיקה שונה- היכול בין היתר לטפל בחלק מטפילי המעי (זה כמובן בהתייעצות עם הוטרינר ועל פי החלטתו).

נשמח לעדכון על מצבו של הגור ובהצלחה עם הטיפול!

בברכה ורק בריאות,

היי דניאל,

האם הכלב נמצא בחצר או שחי בבית?

במידה והכלב חי בחצר- יש אפשרות להציב סביבו מלכודות זבובים בכדי שימשכו אליהן ולא לפצע. הימשכות של זבובים לרקמה חיה/מתה/פצעים היא תופעה מוכרת והסכנה העיקרית היא הצטברות של רימות בפצע- אותן יטילו עליו הזבובות. עליך לדאוג כי אזור הפצע ישאר נקי מלכלוך וזבובים, במידת הצורך- יש לבצע חבישה מתאימה שתגן על האזור.

בברכה,

שלום יסמין,
קשה לומר מהתמונה האם הגורה היא בוקסרית בלבד או האם תראה כך בעתיד, אך בהחלט ניכר שיש בה בוקסר, והיא נראית מתוקה של ממש :)
תהני ורק בריאות!

צירפתי לך עוד כמה תמונות

שלום oshnow,

אני מקווה שמצבה של כלבתך טוב יותר היום, נשמח בכל מקרה לעדכון מאחר ועברו 10 ימים מאז שכתבת את ההודעה ודברים רבים יכלו להשתנות!

בכדי לתת חוות דעת רפואית נוספת- עלינו לקבל את כל הנתונים האפשריים לגבי הבדיקות שנעשו לכלבה, ההשערות והאבחנות של הוטרינר והטיפול המדוייק שנעשה בה.

האם תוכלי לצרף את תוצאות בדיקות הדם? האם בדיקות הדם כללו ספירת דם וביוכימיה יחד? האם לכלבתך נעשו בעבר בדיקות דם אליהן נוכל להשוות את התוצאות הנוכחיות?
האם פרט לצילומים- נעשו פרוצדורות אבחוניות נוספות כמו אולטראסאונד בטן? האם הוצעה לכם בדיקה שכזו?
האם בבדיקה הגופנית של הכלבה ע"י הרופא- נמצאו ממצאים כלשהם היכולים להעיד על בעיה באחת ממערכות הגוף?
אילו סוגי אנטיביוטיקה היא קיבלה? האם החום ירד במהלך הטיפול?

יכולות להיות אבחנות רבות למצב שתארת וללא מידע נוסף- לא נוכל לשער השערות באוויר... את מוזמנת לשתף במצבה הנוכחי ולענות על השאלות שנשאלו כאן בכדי שנוכל להתקדם.

רק בריאות!

זאת האמא

שלום שירלי,

חרדות בכלל וחרדות נטישה בפרט הינן תופעות נפוצות מאוד בקרב כלבים, ולשמחתנו בשנים האחרונות תחום הטיפול ההתנהגותי בחיות המחמד התפתח מאוד וישנו מגוון של טיפולים התנהגותיים ותרופתיים המותאמים לבעיה הספציפית ולחיה הספציפית.

המלצתי אלייך היא לבצע אצל הוטרינר בדיקות מקיפות הכוללת בדיקה גופנית מלאה (לשלול הפרעות נוירולוגיות שונות או מחלות אחרות העלולות להשפיע על ההתנהגות), בדיקות דם מלאות ובדיקת שתן- בכדי לוודא שאינה סובלת ממחלה כלשהי העלולה להשפיע עליה ובה אולי ניתן לטפל.

אצלנו במרפאה אנו ממלאים "שאלון התנהגות" מקיף העוזר לנו להבין טוב יותר את מקור הבעיה ומאפשר לנו להתאים טיפול תרופתי מתאים או להפנות לפי הצורך לרופא וטרינר המומחה בטיפול בבעיות התנהגות בכלבים.

בברכה,

שלום ע',

אם אין בביתך בעלי חיים, לא נשמע שהגרגרים שגילית קשורים לחתולים שבחוץ.

בברכה,

שלום מור וליאב,

בן כמה היה הגור כשאימצתם אותו? האם ישנם בעלי חיים נוספים בבית? האם יש לו שגרת יום קבועה? האם סובל מבעיות נוספות כמו גרוד אובססיבי של צידי הגוף או התנהגויות אובססיביות אחרות? האם עשה זאת מאז שהגיע אליכם או רק לאחרונה? האם משהו בשגרת יומכם השתנה לאחרונה?

לכלבים מגזע דוברמן ישנה הפרעת התנהגות אובססיבית הכוללת אכילת חפצים, מציצת שמיכות, גרוד אובססיבי של צידי הגוף ועוד מספר מאפיינים נפוצים. בכדי לאבחן הפרעה זו, מומלץ לפנות לרופא וטרינר המומחה להפרעות התנהגותיות בכלבים (עד כמה שידוע לי- ישנם שניים כאלו בארץ), שיקח מכם היסטוריה מפורטת לגבי אורח חייו של הכלב, יבצע בדיקה פיזיקלית מלאה ואולי אף בדיקות דם בכדי לשלול מחלות שונות, ויציע לכם טיפולים שונים- הן התנהגותיים והן תרופתיים לצורך טיפול בתופעה.
הסכנה הגדולה בתופעה זו היא אכן אכילת החפצים העלולים להתקע במערכת העיכול ולגרום לחסימת מעי- מצב מסכן חיים שבדרך כלל דורש ניתוח לא פשוט, יקר, ושיקום.

עד לבדיקת הרופא עליכם לוודא שאין בסביבתו חפצים העלולים להאכל על ידו וכי הוא נמצא בהשגחה כלשהי לאורך רוב היום. במידה ואתם חושדים כי בלע חפץ זר, או שהוא נראה לכם אפאטי מהרגיל, חסר תיאבון או מקיא- יש לפנות במהרה לאבחון אצל הוטרינר המטפל.

בברכה ורק בריאות,

שלום ליאורה,

האם החתולה חיה רק בבית? האם ישנן חיות נוספות? איזה סוג אוכל היא אוכלת? האם פרט לאוכל שלה- האם אתם מפנקים גם באוכל ביתי? האם מאז שהגיעה אלייך היציאות כאלה, או שבהתחלה הן היו תקינות?
האם היא טופלה כנגד תולעי מעי? האם פרט לכך שהיציאות מסריחות- האם היא משלשלת או שמרקם הצואה קשה ותקין? באיזה צבע הצואה? האם היה שינוי כלשהו לאחר השינוי במזון?

צואה עם ריח עז ונפיחות רבות יכולות להופיע בשל בעיה בעיכול המזון (בעיה מולדת, פרזיטים רבים במעי כמו תולעים, אי סבילות לרכיבים במזון, בעיה בספיגת רכיבי המזון)- אך היא בד"כ תלווה גם עם שלשולים וצואה שאינה תקינה. האם נעשו לה בדיקות דם כלשהן? בדיקות אחרות למערכת העיכול?

הייתי ממליצה להתחיל באבחון בסיסי הכולל בדיקת צואה לטפילים (תולעים, קוקסידיה, ג'יארדיה), בדיקות דם כלליות (לוודא שרמות החלבון בגופה תקינות ושאין בעיית אבדן שלו במעי), וע"פ התוצאות להחליט אם להוסיף טיפול נגד תולעים ואולי טיפולים נוספים ע"פ הצורך (אנטיביוטיקה, פרוביוטיקה, ויטמינים).

בברכה ורק בריאות,

שלום שרית,
קרע בעור התוף יכול להגרם בעיקר כתוצאה מדלקת אוזן חריפה, דלקת אוזן פנימית, דלקות אזניים כרוניות גם אם הן קלות יחסית, טראומה וגופים זרים.
לשאלתך, עור התוף לא נקרע "סתם כך", אך במידה והיתה שם דלקת או כל אחד מהגורמים הנ"ל בהחלט יכול להווצר שם חור או קרע.

בברכה ורק בריאות!

שלום מוטי,
מה אוכלים הגורים? כמה זמן הם אצלך? האם הגורים קיבלו גם טיפול נגד תולעי מעיים? כמה זמן נמשכת הבעיה? האם הבחנתך בשינויים בתדירות מתן הצואה, בנפח הצואה או בצבע שלה אצל הגור עם הדם בצואה? האם הוא גם מקיא או משלשל? האם בנוסף לדם הטרי יש גם דם מעוכל בצואה (צואה שחורה מעידה על דם מעוכל), האם ישנם דימומים ממקומות נוספים למעט הצואה? האם יש המטומות בעור (שטפי דם אדומים או כחולים או נקודות אדומות בעור)

הופעה של דם טרי בצואה מעידה על פגיעה במעי הגס ויכולה לנבוע מגורמים רבים, כגון דלקת מעי חיידקית או ויראלית (כגון פרוו ודיסטמפר), החלפת מזןו, גוף זר, נגיעות בתולעי מעי (כגון תולעי סרט או תולעים עגולות) או בטפילי מעי (כגון קוקסידיות ואמבות), בעיות במערכת קרישת הדם (רעל עכברים, בעיות מולדות ועוד), חוסר בטסיות דם או פגיעה בתפקודן (היכולים לנבוע מגורמים שונים כגון מחלות אוטואימוניות, קדחת קרציות, חשיפה לרעלים שונים ותרופות שונות, בעיות מולדות בטסיות ועוד).
אין להזניח דימום, בעיקר בגורים צעירים, ובעיקר אם התופעה נמשכת מעל יממה.
המלצתי היא לגשת לוטרינר המטפל ע"מ שיבצע בדיקה פיסיקלית כללית ובדיקת צואה לשלילת תולעי וטפילי מעי ועפ"י הצורך בדיקות נוספות.

בברכה ורק בריאות!

היי בן,

אני ממליצה לך להגיע לבדיקה ווטרינרית בכדי להבין אם הרזון שאתה מתאר באזור הפנים נובע מירידה במסת שרירי הפנים, שיכולה להעיד על הפרעות בעצבוב שרירי הפנים או במחלות של שרירי הפנים עצמם, או שאכן נובעת מירידה במסה העורית שעל הפנים.

בברכה,

היי קטיה,

איני מכירה את המוצר הנ"ל ואיני יודעת מהי יעילותו.

בברכה,

שלום מורן.

ראשית צר לי לשמוע על האבחנה בכלבתכם האהובה. על איזה סוג סרקומה מדובר והאם הגידול שפיר או ממאיר? (ישנם סוגים רבים של גידולי סרקומה והם יכולים להיות שפירים או ממאירים) ע"מ לדעת זאת יש לבצע ביופסיה מהגידול. באיזה אצבע הגידול?
הטיפול האידיאלי בגידולים ממאירים מסוג סרקומה הוא אכן הסרה מלאה שלהם עם שוליים רחבים ע"מ למנוע חזרתיות ובסוגים מסויימים מומלץ לשלב את הטיפול עם כימותרפיה לצורך קבלת פרוגנוזה טובה יותר, הורדת סיכויי החזרתיות ושיפור איכות חיי בעל החיים - שזוהי כמובן המטרה העיקרית כאשר אנחנו מטפלים בסרטן בבעלי חיים. חשוב לי לציין כי למרות הקונוטציות השליליות שיש לנו מהמושג כימותרפיה באנשים, בבעלי חיים לא מופיעות תופעות הלוואי הנוראיות כגון חולשה, נשירת השיער וכו' (כמובן שלכל תרופה יתכנו תופעות לוואי אך עיקר המטרה היא שיפור איכות החיים והיא העומדת לנגד עיניינו בעת הטיפול).
באופן כללי סרקומות הם גידולים שנוטים לגדול ולהתפשט לאט, ולכן גם הפרוגנוזה שלהם היא יחסית טובה (עד מספר שנים. אך תלוי מאוד באיזה סרקומה מדובר והאם מטפלים או לא וכיצד)
במידה והגידול באצבע של כלבתכם הוא סרקומה ממאירה, בשל הצורך בהסרתו עם שוליים רחבים, אני מבינה את הצורך בקטיעת האצבע. ישנם כלבים רבים שמסתדרים כך ללא אובדן שיווי המשקל וללא צליעה, אך זה תלוי גם באיזו אצבע מדובר.
יתכן ויש אופציה להסיר רק את הגידול, ללא האצבע אך זה תלוי בגודלו מיקומו והאם תשאר מספיק רקמה לצורך סגירת החתך לאחר ההסרה וכמובן לקחת בחשבון אופציה של חזרתיות. כל זאת בהנחה שהגידול לא פלש לרקמות סחוס/עצם באזור.
אם עדיין אינכם שלמים עם ההחלטה אתם בהחלט יכולים להתייעץ עם אונקולוג של חיות מחמד בנוגע לטיפול האידיאלי בגידול ועם כירורג בנוגע לאפשרויות הסרתו.

מקווה שהמידע הועיל לכם
בברכה,