פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

רינת שלום,
מאיזה גיל היא אצלכם והאם יש היסטוריה של טראומה? האם ידוע משהו על הוריה ואחיה מבחינת בעיות אורטופדיות ונוירולוגיות? מה היא אוכלת? האם היא קמבלת תוספים כלשהם?
לגבי הצליעה: האם הצליעה על רגל ימין בלבד או שמא היא צליעה מתחלפת או אופן הלהליכה שלה כולו השתנה? האם הצליעה מעת הופעתה משתנה לאורך היום או מודגשת במצבים מסויימים יותר כגון לאחר פעילות או דוווקא במעבר בין שכיבה לקימה? האם היא מראה קושי בעלית מדרגות? מה מצבה הכללי מבחינת מצב רוח, תאבון וצרכים (צואה ושתן). האם יש סימנים נוספים כגון הקאות, שלשולים , שתן דמי, עליה בתדירות מתן השתן? האם בבדיקת האורטופדית היו ממצאים חריגים שמיקומו את הבעיחה לאזור מסויים ברגל? באיזה אזור הורגש הכאב הגבי?והאם אזור חוליות זה צולם? האם נראו חסרים נוירולוגים? האם הכלבה מקבלת טיפול נגד תולעת הפארק ואם כן באיזו תדירות? האם היא עברה הערכה נוירולוגית ע"י נוירולוג מומחה?
מבלי להיכנס לתהליך האיבחוני שנעשה, כאב גבי ממוקד יכול לנבוע ממספר גורמים החל מנדידה אברנטית של תולעת הפארק (מצב זה לא יראה בהכרח בבדיקות הדם הכלליות), דלקת של הדיסק והחוליה (דיסקוספונדיליטיס, שלעיתים נובע מזיהום של רקמה סמוכה כגון של דרכי השתן) , מסה תופסת נפח בחוט השדרה כציסטה או גידול (פחות סביר עקב גילה הצעיר) , דלקת של עמוד השדרה (מנינגומיאליטיס גם מצב זה לא יראה בבדיקות הדם) ומלפורמציה מולדת (כגון מלפורמציה בחוליות הצוואר הראשונות בגזעים קטנים וחוליות צוואר אחרונות בדוברמנים בעיה זו מטופלת לרוב בכירורגיה).
הצליעה יכולה לנבוע ממקור עצבי (שכן העצבים המעצבבים את הרגל מקורם בעמוד השדרה) או ממקור אורתופדי ( בעית מפרקים, עצמות ארוכות, גידים או שריר). ראשית חשוב לאפיין את מקור הצליעה שכן במידה ואכן הרקע לצליעה ולכאב הוא נוירולוגי תהליך האבחוני שונה לגמרי ולרוב כולל צילום ע"ש בהרדמה , דיגום נוזל חוט שדרה (לשלילת דלקת זיהומית או סטרילית) וכן CT/MRI שמאפשר הערכת עמוד השדרה וחוט השדרה העובר דרכו.
לרוב כשיש שתי בעיות המופיעות יחד, כצליעה וכאב גבי, אנו מייחסים אותם לאותו גורם אך לעיתים נדירות יותר הבעיות לא קשורות זו לזו.
בהצלחה
ורק בריאות
אשמח לעדכון

הייי סמדר קודם כל תודה רבה על התשובה :-)
אז ככה סנואו אצלנו מגיל חודשיים (כיום היא בת 10 חודשים), לא ידוע לנו על בעיות אורטופדיות אצל הוריה או אחייה אבל אני אתקשר לעמותה ממנה הבאתי אותה ואני אשאל אולי זה יכול לעזור לנו..אין לכלבה היסטוריה של טראומה, היא אוכלת רויאל קניין מקסי ג'וניור ובדיוק כתבתי עוד הודעה בפורום שהיא התחילה לעשות לנו קונצים באוכל.. היא מקבלת תוספים של סופרפלקס לעצמות אבל אין שיפור כלל, באותה תקופה שהיא עברה את כל הבדיקות (שתן כללי, תרבית ודם שיצאו תקינות) היא גם עברה סדרת צילומים שיצאו תקינים גם של הגב וגם של הרגל ימין אחרוית עליה היא צלעה, נאמר לנו על ידי הוטרינר שיכול להיות שהבעיה היא תוצאה של כאבי גדילה או קדחת קרציות או תולעת הפארק ולכן היא קיבלה טיפול לשלושתם, היא קיבלה אנטיביוטיקה ורמדיל, דוקסילין לקדחת קרציות וחיסון של תולעת פארק למשך 6 שבועות פעם בשבוע (לפני זה היא הייתה מקבלת פעם בשלושה חודשים).. בתקופה של האנטיביוטיקה והרמדיל הכלבה הפסיקה לצלוע ולא היו לה כאבים בגב... (הדבר בא לידי ביטוי שמלטפים אותה אז היא מתקפלת או זזה בחוסר נוחות כמו כן היא כל הזמן פונה עם הראש לכיון הגב ומלקקת או מגרדת באזור) כיום כשבוע וחצי לאחר סיום התרופות הכלבה חזרה לצלוע ונראה שהמצב מחמיר... הצליה הינה מתחלפת, ביום שישי הכלבה שיחקה עם כלבה אחרת ומאז היא צולעת על רגל שמאל קדמית...כמו כן היא צולעת על רגל אחרות אחרי מנוחה או כשהיא קמה מישיבה ולא באופן קבוע.. יש לה מצב רוח היא רוצה לשחק כל הזמן, אין בעיה עם מתן צרכים הכל רגיל.. היא לא משלשלת או מקיאה. כאב הגב מתבט באמצע הגב.. היא לא עברה הערכה נוירולוגית, אשמח לדעת למה היא כן צריכה לעבור הערכה נוירולוגית? והאם יש לך רעיון ממה יכולה לנבוע הבעיה ? כי בשיחה עם הוטרינר שלנו אין להם הערכה ממה הבעיה... ביום שישי הקרוב אנחנו לוקחים אותה לוטרינר שוב לביקורת בתקווה למצוא את גורם הבעיה...

הייי אז יום שישי היינו אצל הוטרינר עדיין אין הערכה למה כואב לה הגב וממה נובעת הצליעה. הם מציעים כרגע לתת לה חודש רמידיל ולראות אולי זה כאבי גדילה
האם יש לך במקרה הערכה נוספת?
אשמח לכל כיוון
חשוב לי לציין שמאז קבלת הרמידיל (יומיים) הכלבה הפסיקה לצלוע ובעלת מרץ רב יותר כמו כן אנו נותנים לה גם אומגה 3.
תודה רבה רבה
רינת

שלום יסמין,
בעקרון מומלץ להשתמש באמפולות נגד פרעושים כל 4 שבועות, בכלבים רגישים מאוד בעלי אלרגיה לפרעושים ההמלצה היא אחת לשלושה שבועות.
עפ"י הוראות היצרנים ניתן לשטוף את בעל החיים לאחר יישום האמפולה ללא פגיעה ביעילות החומר אך רחיצת בעל החיים, בעיקר אם נעשית עם שמפו יכולה בהחלט לפגוע ביעילותו ולקצר את משך זמן פעולתו. כמו כן מומלץ לחכות 48 שעות בין רחיצת הכלב ועד יישום האמפולה ע"מ לאפשר לעור להשיב אליו את הפרשותיו הטבעיות הנחוצות לפיזור נכון של החומר ולאפקטיביות מקסימלית שלו.
בנוגע לתדירות הרחיצות, אין כלל קבוע והדבר משתנה בין כלב לכלב ועפ"י צרכיו (למשך כלב הסובל מבעיית עור רפואית יתכן שיצטרך רחיצה בתדירות גבוהה).
בברכה ורק בריאות!

שלום רותי,
אשמח אם תוכלי לצרף סרטון וידאו קצר של החתלתול בו ניתן לראות את הסימנים שאת מתארת.
האם בעבר, לפני שהחלו סימנים אלה, הייתה עדות לאטקסיה, חוסר שיווי משקל, או סימנים עצביים אחרים? האם מאז שהחלו הסימנים חל שינוי כלשהו (החמירו או השתפרו או שמא הסימנים סטטיים לאורך כל התקופה). מה אוכל החתלתול?
שלשולים קשים בגורים צעירים יכולים לגרום למחסור בויטמין B, בעיקר מחסור בתיאמין (ויטמין B1) המתבטא בסימנים עצביים. הטיפול הוא אכן זריקות יומיות של הויטמין עד לשיפור קליני. חשוב להאכיל במזון גורים איכותי ומאוזן (ע"מ למנוע בעיות תזונתיות כגון זה)
במידה ולא יכול כל שיפור בסימנים הקליניים למרות הטיפול, יש לשקול לאבחן גורמים נוספים היכולים לגרום לסימנים עצביים בגורי חתולים כגון זיהומים (FIV/FeLV/FIP, טוקסופלסמה, ניאוספורה) ומחלות מולדות (היפופלזיה או אביוטרופיה של המח הקטן, מחלות אגירה ועוד).
אשמח אם תעדכני במצבו.
בהצלחה ורק בריאות!

שלום זיטה.
ראשית חשוב לי להבהיר שלא מומלץ לתת כל טיפול תרופתי ללא הוראה מפורשת מהוטרינר.
האם חתולתך אובחנה עם דלקת זיהומית בשתן (נלקחה דגימת שתן לסטיק, משטח ותרבית חיובית)?
בת כמה החתולה? האם סבלה בעבר מבעיה דומה? האם סובלה/סובלת מאבנים או קריסטלים בדרכי השתן? הסימנים לדלקת זיהומית בדרכי השתן הם בעיקר תכיפות גבוהה במתן שתן, מתן כמויות קטנות של שתן בכל פעם, מתן שתן במקומות לא רגילים (מחוץ לארגז) יתכנו גם ריח שתן חריף, דם בשתן, כאב במתן שתן ושתיה והשתנה מרובים (פחות נפוץ). אך יחד עם זאת גם דלקת סטרילית בדרכי השתן (דלקת ללא מעורבות של גורם זיהומי), אבנים בדרכי השתן, גידול בדרכי השתן ומספר מחלות מטבוליות יכולים להראות סימנים זהים או דומים. על כן חשוב לגשת לוטרינר ע"מ שיאבחן שאכן מדובר בדלקת והאם מדובר בדלקת זיהומית או סטרילית. רק במידה ומדובר דלקת זיהומית חיידקית הטיפול יהיה אנטיביוטי. במידה ואובחנה דלקת זיהומית חיידקית פשוטה (ללא מחלות רקע, וללא מעורבות של קריסטלים או אבנים או חשד לגידול) וזוהי הפעם הראשונה בחייה, ניתן להתחיל טיפול אנטיביוטי ללא שליחת שתן לתרבית ורגישות. בכל מקרה אחר יש צורך בשליחת שתן לתרבית והתאמת הטיפול האנטיביוטי בהתאם.
בברכה, ורק בריאות!

מיטל שלום,
ראשית כל הכבוד על ההירתמות לחתולי רחוב ושנית מספר שאלת קצרות:
בן כמה החתלתול כעת?האם יש סימנים נוספים כגון התעטשויות, הפרשות מהנחיריים, נשימות כבדות או קולניות?האם העין השניה תקינה לגמרי?
לרוב הגורם לדלקות עיניים בגורים הוא זיהומי (עם זאת כשזהו הגורם לרוב נצפה לדלקת בדרגה זו או אחרת בשתי העיניים) ,ויראלי (כהרפס) או חיידקי (ככלמידופיליה) , ולכן הטיפול הניתן הוא לרוב אנטיביוטי ואנטיויראלי (בעיקר כשיש סימנים נוספים כגון התעטשויות חירחורים) בנוסף לניקוי ההפרשות וקומפרסים.לעיתים, כתלות בדרגת הדלקת, מוסיפים טיפול אנטידלקתי וסרום שעוזר להידבקויות שמופיעות עקב דלקת חריפה. גורמים נוספים לדלקות עיניים בגורי חתולים כוללים פגיעה אנטומית מולדת בעיניים (כגון במבנה העפעף), גוף זר או טראומה לעין (כגון על רקע שריטה).
חשוב לדעת שדלקת עיניים שלא מטופלת בזמן בקרב גורים עלולה להחמיר ולגרום לניוון העין ואובדן ראייה ולכן מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה. טיפול יינתן בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

עינב שלום,
מתי הופיעו המסות (נפיחויות/גושים) הנ"ל? האם שינו את גודלם? אם אכן מדובר בבלוטת לימפה - האם בלוטות לימפה נוספות נפוחות? האם הכלב מסורס? האם יש אישזהו תהליך דלקתי/פציעה ברגל בה בלוטת הלימפה נפוחה?

בבואנו לבדוק מסות, יש תחילה להבין היכן נמצאות (עור/ תת עור/ קשרי לימפה/ איברים פנימיים), כמה זמן הן קיימות, האם הן אחוזות חזק ברקמה שסביבן או ניידות, קצב הגדילה שלהן, האם הן מכוייבות, האם הן מפריעות לתפקוד האיבר וכו'. כלל הנתונים האלה מהווים רמזים בנוגע למקור המסה המדוברת. עם זאת, בסופו של היום לקחת דגימה מהמסות (בעזרת מחט ו/או ביופסיה) ובדיקתן תחת מיקרוסקופ היא הדרך לאבחן את מקורן והאם מדובר במסה שפירה או ממאירה.

אינני יודעת מהי המשחה שניתנה ומדוע ניתנה אנטיביוטיקה, אלא אם המסות המתוארות דלקתיות/ מכוייבות וחשודות כמזוהמות או שיש תהליך זיהומי באיזור שבגללו חשדו שקשר הלימפה גדל. אם אכן יש תהליך זיהומי/דלקתי באיזור, ההמלצה לעתים קרובות להוריד את הדלקת ולטפל בזיחהום ורק אח"כ לקחת דגימה לבדיקת תחת מיקרוסקופ כי דלקת יכולה להפריע באבחנת סוג התאים במסה עצמה.

מקווה שעזרתי,
שירה

קטיה שלום,
אכן נשמע כי כלבך סובל ממספר בעיות רפואיות, עם זאת נשמע שהוא יכול להרוויח הרבה יותר מבדיקה אצל ווטרינר שיוכל לאבחן את הגורמים לקטרקט, הדלקות הכרוניות באוזניים ובעיות הקימה משכיבה והבכי שאת מתארת. לכל אחד מהסימנים שתיארת יכולות להיות מספר גורמים, שלכל אחד (לאחר אבחונו) יש את הטיפול המתאים לו והפרוגנוזה שלו (=הצפי להתקדמות המחלה ולריפוי/הקלה בסימנים).

המתות חסד, למרות היותן מקובלות ברפואה וטרינרית, שמורות אך ורק למקרים בהם נעשה אבחון כמו שצריך לבעיות הרפואיות, בוצעו נסיונות טיפול (אם יש כאלה) ועדיין בעל החיים סובל מבלי שנוכל להקל עליו במידה מספקת. כלומר, הקריטריון להמתת חסד הוא היעדר איכות חיים של בעל החיים.
בכל מקרה, ללא בדיקת רופא והערכת מצבו לא ניתן להכריע מהי איכות חייו. זה נשמע לי שלפחות לחלק מהבעיות שאת מתארת יש אפשרויות טיפול מוצלחות שניתן לנסות (ניסיתם לטפל באילו מהבעיות בעבר?) הרבה לפני שפונים להמתת חסד.

לדעתי האישית, אל לנו להיות קלים על ההדק עם המתות חסד, יש לברר תחילה את המצב הרפואי בכללותו בעזרת רופא ווטרינר ורק כאשר יש את כל הנתונים בידינו לבצע החלטה.

מקווה שעזרתי,
מוזמנת להגיע למרפאתנו,
שירה

בק שלום,
לא סביר שהתשובה השלילית מזוייפת. איזה חיסון קיבל (של איזו חברה?). מתי הוא קיבל את החיסון? לפי מה שכתבת בגיל חודשיים? והבדיקה נערכה 3.5 חודשים אחרי החיסון, נכון?
באיזו שיטה המעבדה בודקת את רמת הנוגדנים? מה ההמלצה שלהם לגבי מועד בדיקת הנוגדנים אחרי החיסון (מידע שהווטרינר ברומניה יוכל לדעת ולומר לך)

לגבי היעדר התגובה - יש כמה אופציות:
1. הכלב מעולם לא חוסן כיאות לכלבת (אולי בעת מתן הזריקה החומר לא הוזרק כיאות/נשפך וכו) - רצוי לוודא עם הווטרינר שנתן את הזריקה את העניין
2. יש מספר סוגים של חיסוני כלבת, חלקם (בכלבים מסויימים) מעלים את רמת הנוגדנים יותר וחלקם פחות, כדאי לנסות לתת חיסון מסוג אחר ולבדוק שוב נוגדנים
3. הכלב לא העלה את רמת הנוגדנים שלו (זוהי תגובה אינדיבידואלית) בכמות מספקת שתזוהה ע"י הבדיקה למרות שקיבל כמו שצריך את החיסון. ישנם כלבים שגם אם מחוסנים יותר מפעם אחת וע"י חיסונים מסוגים שונים, עדיין תוצאות בדיקת הנוגדנים יוצאת שלילית. כלבים אלה נקראים "לא מגיבים", "nonresponders" או מגיבים בצורה חלשה "poorly responsive". אין פירוש הדבר שהם אינם מחוסנים לכלבת, פשוט התגובה החיסונית שלהם מבוססת יותר על תגובה תאית לחיסון ופחות של נוגדנים ולכן בבדיקת הנוגדנים הטיטר של הנוגדנים לא מספיק גבוה. נקווה שזה לא המצב אצלו כי זה מסבך עניינים..

המלצתי אלייך היא כזו:
לפנות לווטרינר המטפל, לבקש חיסון כלבת נוסף, רצוי מסוג אחר מזה שניתן פעם קודמת, לוודא שמוזרק כמו שצריך ולחזור על בדיקת הנוגדנים. באשר לזמן שיש לחכות בין החיסון לבדיקת הנוגדנים - אני יודעת שצריך לפחות 3-4 שבועות, אך זה תלוי שיטה ומעבדה של הבדיקה - יש לברר עם המעבדה ברומניה.

בהצלחה
שירה

תודה על התשובה.
אני אדייק בכמה פרטים.
הכלב קיבל את החיסון באוקטובר, כלומר שעברו 6 חודשים עד למתן בדיקת הנוגדנים.
צירפתי תמונות של החיסונים שקיבל כדי שתראי, אני לא יודעת לזהות מה מהם הוא הכלבת ומה כל השאר.
השאלה הכי חשובה שלי היא:
במידה ומחר אני הולכת לתת לו חיסון כלבת נוסף, כשעוד לא עברה שנה מהחיסון כלבת האחרון, זה לא ייפגע בכלב? במידה והוא לא פיתח נוגדנים לכלבת, האם זה לא ייפגע בו לתת לו חיסון נוסף לכלבת?

ושאלה נוספת:
בגלל שזה חיסון שני לכלבת, צריך לחכות 3 שבועות עד לבדיקת נוגדנים נוספת? כי אני הבנתי שצריך לחכות בין שבוע ל10 ימים כיוון שזה כבר חיסון שני.

הבעיה העיקרית היא שאם אני מחכה עוד 3 שבועות רק לבדיקת נוגנדים, ולהם פה לוקח עוד 3 שבועות לתת את התשובות. אין לי את הזמן הזה. כי עוד חודש ושבוע מהיום אני טסה.
מה עוד אפשר לעשות?

תודה!

האם יש אפשרות [בבקשה בבקשה] ליצור איתך קשר טלפונית? אני ממש אובדת עצות. ואני לא סומכת על הוטרינרים פה לצערי, אני חייבת התייעצות. דרך ליצור איתך קשר במייל אולי? תודה מראש

בק שלום,
בתמונות ששלחת לי אני לא מוצאת אף חיסון כלבת.. יש שם רק חיסונים נגד מחלות ("חיסון משושה"). האם יש חיסון נוסף שקיבלה (אולי לא קיבלה בכלל כלבת??).לגבי כמה זמן לחכות מחיסון שני (אם אכן הייה זה שני), רצוי להתייעץ עם המעבדה המקומית, כי כאמור יש המלצות שונות במדינות שונות.

מקווה שעזרתי,
שירה

אריאל שלום,
איזה גודל/ גזע הכלב ( ענק/ גדול/בינוני/קטן)? והאם הוא מסורס? מה הוא אוכל ? באיזו רגל הכלב צולע? מתי הצליעה הכי מורגשת( האם הצליעה מופיעה לאחר פעילות רבה או מודגשת יותר במעבר בין מנוחה לפעילות)? האם הצליעה מופיעה לפרקים או קבועה ? האם המצב מחמיר או שמא הצליעה סטטית בחומרתה? האם הכלב מענטז בהליכה? האם ייש היסטוריה של טראומה? האם נעשו צילומים בשתי זויות של הרגל ? מה מצבו הכללי מבחינת תאבון , מצב רוח וצרכים?האם הוא טופל בתרופות אנטידלקתיות ומשככי כאבים ואם כן למשך כמה זמן והאם אלו עזרו? האם בבדיקה אצל הווטרינר נראו סימנים מכוונים כחום כללי, נפיחות באזור מוגדר, כאב במניפולציה מסויימת ? האם נעשו בדיקת דם?
צליעה יכולה לנבוע ממספר גורמים כאשר ניתן לחלקם לפי מקור הפגיעה , החל מפגיעה ברקמה רכה, עצב, עצם או מפרק. פגיעה בעצם בכלב צעיר כוללת בעיקר שבר , דלקת זיהומית ( אוסטיאומיאליטיס, במצב זה נצפה לסימנים כלליים נוספים) או בלתי זיהומית בעצם ( פאנאוסטאיטיס שלרוב מופיעה עד גיל שנה ונובעת מכאבי גדילה בגזעים גדולים לעיתים מקושר לתוספת סידן לתזונת הכלב) מחלה מטאבולית בעצם ( לרוב מקושר לתזונה לא מאוזנת ברמת הסידן).
פגיעה ברקמה רכה יכולה לנבוע מפגיעה שטחית כפציעה בכף הרגל על רקע גוף זר או עקיצה ( אלו לרוב יראו בבדיקה יסודית של עור הרגל) או פגיעה עמוקה יותר כפגיעה שרירית בעיקר על רקע דלקת ( מיוזיטיס), מתיחת שריר וטראומה. פגיעה מפרקית כוללת דלקת פרקים זיהומית או בלתי זיהומית ( כדלקת פרקים כרונית שנפוצה בגזעים גדולים באגן ודלקת סטרילית על רקע תגובה מוגברת של מערכת החיסון נגד מרכיב עצמי במפרק), הימצאות של סחוס מסוייד באזור המפרק (אוסטאוכונדרוזיס) פגיעה בליגמנטים ( כגון ברצועה צולבת בברך ) ופריקות על רקע טראומטי או עקב בעיה מבנית ( כמו במצב של פריקת פיקה מחלה התפתחותית שנפוצה יותר בכלבים קטנים והתפתחות בלתי תקינה של מפרק המרפק בגזעים גדולים).
בנוסף לאלו ישנם גורמים שונים , כדלקת בדרכי השתן ושל בלוטת הערמונית שעלולים להוביל לצליעה.
ראשית יש לקבוע אם הצליעה נובעת ממקור אורטופדי או ממקור עצבי על ידי שלילת/ זיהוי חסרים עצביים. המשך הבדיקה שונה בתכילתה בין שני המצבים הללו. במידה והמקור אורטופדי צילום הרגל בשתי זויות יכול לעזור באיבחון שברים , פריקות, שבבי סחוס מסוייד, דלקות וגידולים בעצמות ובמפרקים. חשוב למקד את הצילום לאזור ברגל החשוד כפגוע על סמך הבדיקה האורטופדית. ישנם מצבים בהם השינויים הקליניים מקדימים את השינויים הרנטגנים , כמו במצבי גידול ודלקת בעצם, ולכן לא תמיד נראה סימנים בצילום למרות שהצליעה כבר החלה. לעיתים, כאשר יש חשד לדלקת מפרקית, שיפור לאחר טיפול במשככי כאבים ואנטי דלקתי מסייעת באיבחון הבעיה.
במידה ולא נמצא הגורם לצליעה ניתן לערב אורטופד מומחה...
בהצלחה
ורק בריאות

שלום,
וסליחה על העיכוב במתן התשובה,
האם ההדברה שנעשתה היא בריסוס או בפיזור חומר (כגון נגד חלזונות)? מומלץ ליצור קשר עם חברת ההדברה לקבלת מידע על סוג חומר הדברה וההנחיות הספציפיות לגביו.
במידה והגינה רוססה, אנחנו ממליצים לחכות 48 שעות ולנקות את המשטחים שרוססו לפני החזרת החיה לבית. במקרה שלך עברו שבועיים ולכן החשש מהרעלה בריסוס מינימאלי. ניתן לשטוף היטב את הרצפה במידה וזו קיימת בגינה. במידה ופוזר חומר הדברה יש לברר את זהותו, תוך כמה זמן הוא מתפנה ושאינו נגלה בגינה.
בהצלחה
ורק בריאות

אושרת שלום,
כמה גורים הכלבה המליטה? והאם ידוע כמה היא היתה צפויה להמליט? האם עירנית ואוכלת? האם היא רועדת? האם עטיניה נראים תקינים? האם הגורים יונקים? האם היא ממשיכה עם הכיווצים? האם יש הפרשות מאיבר המין? ואם כן באיזה צבע?
נשימה מהירה היא סימן בלתי ספציפי שיכול לנבוע ממספר גורמים החל מכאב , מאמץ ,מנגנון לאובדן חום וכלה במחלת לב, מערכת נשימה או בית חזה. בשל הנסיבות הסבירות לנשימה מהירה מכאב, נסיון לאבד חום ומאמץ , גבוהה יותר ולכן ראשית חשוב לוודא כי אין מקור נראה לעין לכאב ומאמץ כעוד גור המצוי ברחם או דלקת עטין. חשוב לא לחמם ביתר את הכלבה ( אם זאת הגורים עדיין לא מצליחים לשמור על חום גוף ולכן הם לעיתים דורשים חימום . יש להיזהר מחימום יתר!) .
במידה ויש סימנים נוספים לנשימה המהירה כחוסר מנוחה, חולשה וחוסר תאבון יש לגשת במהרה לווטרינר מטפל לשלילת הימצאות של גור נוסף ברחם...
חשוב לדעת שבתקופת ההנקה על הכלבה לאכול מזון עשיר באנרגיה ( כמזון גורים) שיאפשר לה למלא מאגרים שמדלדלים מצריכת החלב.
בהצלחה
ורק בריאות

שלמה שלום,
האם החתול מראה סימני כאב בעין , מצמוץ, גירוד עם היד? האם יש הפרשות ן? האם יש שינוי בצבע ושקיפות הקרנית (כחולה/עכורה/דמית)? האם החתך בעפעף או בגלגל העין? מה מצבו הכללי של החתול מבחינת תאבון ומצב רוח?
פציעה בעין יכולה פוטנציאלית לגרום לנזק חמור , בעיקר כשהקרנית נפגעה עקב הפציעה ולכן אכן מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה אופטלמולוגית ייסודית (הכוללת צביעת פלוארסין לשלילת נוכחות של כיב קרנית) לצד פיסיקאלית כללית שכן לעיתים נמצא פציעות עוריות נוספות עקב מריבות חתולים וגם אלו דורשים התייחסות רפואית.
בהצלחה
ורק בריאות

אריאלה שלום,
ראשית אשמח לעוד כמה פרטים: האם הכלבה מעוקרת? האם הכלבה שולטת במתן השתן בבית (יורדת לתנוחת כריעה לפני) או שמא מתן השתן בלתי רצוני ויש שלולית של שתן לאחר שינה או שכיבה? האם בריחת השתן מופיעה יותר במהלך היום או במהלך הלילה? האם הכלבה שותה ונותנת שתן בכמות רגילה או שמא יש עליה /ירידה בכך? האם בטיול היא יורדת לתנוחת מתן השתן בתדירות רגילה או עולה? האם מראה (צבע צהוב/ שקוף/אדום/ חום וצלול לעומת עכור) או ריח השתן השתנה? מה מצבה הכללי של הכלבה מבחינת תאבון, משקל ומצב רוח? האם היא נוטלת כדורים כלשהם כעת (כסטרואידים, אנטיהיסמינים או משככי כאבים)? האם יש סימנים נוספים כגון קרחות, הקאות או שלשולים, קשיים בהליכה, שינויים באופן מתן צואה וכו'? האם יש היסטוריה של טראומה (תאונת דרכים וכדומה) לאחרונה? ממתי החלה תופעת בריחת השתן ? האם היא עברה תהליך אבחוני כלשהו ע"י וטרינר מטפל? איזה כדור את מנסה לתת לה?
בריחת שתן, כאשר השתן בורח ללא שליטה, יכולה לנבוע ממספר גורמים המקוטלגים לפי התהליך שגרם לכך:
1. שתיה והשתנה מרובה עלולה לגרום להצטברות שתן רב בשלפוחית ולכן לדליפה בעיקר לאחר שעות התאפקות רבות. הגורמים לשתיה והשתנה מרובים, החל ממחלת כליה, מחלות אנדוקריניות (כסכרת וקושינג) , מחלת כבד וכלה בדלקת רחם ועוד מחלות שגורמות לדלקת/זיהום כללי. שלילת גורמים אלו כוללת תחילה בדיקת דם כללית (ספירה וביוכימיה) ובדיקות שתן בעיקר לבדיקת רמת ריכוזיות ונוכחות סוכר. המשך איבחון נעשה בהתאם לחשד העולה עקב בדיקות אלו.
2. כיווציות יתר של השלפוחית גם כן עלולה להוביל לדליפת שתן וזו מופיעה עקב דלקת בשלפוחית שעלולה לנבוע מזיהום, גידול ואבנים בשלפוחית. שלילת תהליך זה בעיקר מתבצעת על ידי בדיקת שתן לנוכחות חיידקים, קריסטאלים (שיחשידו לאבנים) ותאי גידול בנוסף לאמצעי הדמיה של אולטראסאונד וצילום רנטגן לשלילת אבנים וגידול בשלפוחית.
3. בעיה אנטומית במיקום שלפוחית גם כן עלול לשבש את מאזן הלחצים המופעלים על השלפוחית בחלקיה השונים ולכן לגרום לדליפה.
4. ולבסוף רפיון של שסתום השלפוחית עלול לגרום לפגיעה ביכולת אגירת השתן ולדליפה. תהליך זהמאפיין בעיקר נקבות שעוקרו בגיל צעיר ולכן הדליפה מתחילה מגיל צעיר גם כן או עקב פגיעה עצבית בעצבוב השסתום לאחר טראומה.
בעניין הלקות העורית, אכן ייתכן וזו נובעת מתגובה לחשיפת השתן אך מומלץ לשלול תהליכים אחרים כגון גירוד ונגיעות בטפילי עור.
כיוון שכל תהליך דורש טיפול שונה לגמרי מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית (הכוללת הערכה של הלקות העורית) ולעריכת בדיקות דם ושתן. המשך איבחון( באמצעי הדמיה) וטיפול יעשה בהתאם לממצאים.
בהצלחה
ורק בריאות

מיטל שלום,
האם הכלבה מעוקרת? האם כלבתך רזתה? או שמא יש לה מבנה גוף רזה מאז ומתמיד? איך התאבון שלה? האם יש שינויים במצב רוח? האם היא שותה ומשתינה יותר/פחות מהרגיל? האם היא מקיאה ו/או משלשלת? לגבי הרגליים האחוריות האם היא צולעת? ואם כן מתי הצליעה הכי מורגשת, לאחר פעילות או במעבר בין מנוחה לפעילות? האם יש נפיחות ברגליים? האם היא קורסת עליהם?
ירידה במשקל בכלבה מבוגרת לעיתים מעידה על מחלה כרונית כגון מחלת כליה (שתלווה בירידה בתאבון ושתיה והשתנה מרובה), סכרת (שמלווה בתאבון תקין/מוגבר ושתיה והשתנה מרובה), מחלה דנטאלית (לרוב ילווה בירדיה באכילה עקב כאב בלעיסה), מחלה במערכת העיכול (שלרוב מלווה בהקאות ושלשולים) ועוד.
בנוסף יש לבדוק את הסיבה לחולשת רגליים אחוריות שאכן יכולה לנבוע מדלקת פרקים כרונית שמופיעה בגיל מתקדם אך עלולה לנבוע מגורמים נוספים כגון מחלה שגורמת לחולשה כללית כמחלות אנדוקריניות (סכרת), דלקת רחם (במידה והיא לא מעוקרת) וגורמים אורטופדים או עצביים אחרים.
לסיכום מומלץ לגשת לוטרינר מטפל לבדיקה כללית , אורטופדית ונוירולוגית (על מנת לאבחן את הגורם לחולשה ברגליה האחוריות). במידה ואכן הכלבה מרזה בדיקות דם ושתן מינימאליות יעזרו לשלול גורמים נפוצים שעלולים להוביל לכך. צילום רנטגן לרגליים האחוריות ועמוד שדרה אחורי יעשה בהתאם לממצאי הבדיקה הפיסיקאלית.
במידה ונשללו מחלות שדורשות תזונה מיוחדת (כמחלת כליה וסכרת) ולא אובחן גורם אחר לחולשת הרגליים האחוריות ניתן לעבור למזון רפואי סניור או לתת תוספי מזון כקוזקווין לבעיות מפרקים.
בהצלחה
ורק בריאות

ארז שלום,
סליחה על העיכוב במתן התשובה, האם החתול חי בבית בלבד? האם הוא נחשף לבשר נא?
ראשית מעט על הטפיל:
טוקסופלסמה גונדי הינה פרוטוזואה שאכן יכולה לעבור מחתול לאדם אך זוהי דרך ההדבקה השולית בטפיל. מעבר הטפיל מחתול אלינו מתאפשרת רק במידה ואנו באים במגע עם צואה נגועה של חתול (המכילה אאוציסטות) ולאחר מכן מכניסים את ידינו המזוהמות לפה. כלומר עלינו לבלוע את הצורה המדבקת המופרשת על יד החתול בצואה. בנוסף לכך לאחר הפרשת הטפיל על ידי החתול עליו לעבור הבשלה שאורכת כ-24 שעות בכדי להדביק בני אדם במחלה. לכן ניקוי תכוף (לפחות כל יום) של ארגז החול, בנוסף ליישום כפפות בעת ניקוי ארגז החול ושטיפת ידיים יכולים להוריד משמעותית את סיכויי ההדבקה. לאחר ההבשלה הצורה המדבקת של טוקסופלסמה עמידה לאורך זמן ולכן חשוב להיפטר מצואת החתול ומהחול לפח האשפה ולא לפנותם בשירותים או בחצר שם הם עלולים להוות מקור הדבקה הן לאדם והן לחיות אחרות. חתול נדבק על ידי אכילה של בשר נגוע (עם ציסטה) ולאחר תקופת דגירה של 3-5 ימים הוא מפריש את הטפיל לתקופה של 8-21 יום אך ישנם מצבים של התפרצות חוזרת לאחר זמן מה מההדבקה עקב סטרס, דיכוי חיסוני (כמו על רקע טיפול בסטרואידים) או הדבקה מחודשת.
האוכלוסייה בסיכון לחלות במחלה כוללת נשים בהריון שנדבקות לראשונה במהלך תקופת ההריון (לכך יש השלכות בריאותיות על העובר) ואנשים בעלי דיכוי חיסוני (כגון אלו המטופלים בכמותרפיה או חולי HIV) ולכן עליהם לנקוט במשנה זהירות ולהימנע ממגע עם צואת חתולים.
חשוב להבין שישנם דרכים נוספות ואף סבירות יותר, להידבק במחלה כגון אכילת בשר נגוע שאינו מטופל תרמית כראוי ואכילת ירקות ופירות לא שטופים.
בדיקת נוגדנים בחתול בעלת מספר מגבלות: ניתן לבדוק רמת נוגדנים מסוג IGM אלו יעידו על מחלה אקטיבית ולכן פוטנציאל הפרשת הטפיל בצואה או רמת IGG ,אך זו מחייבת 2 בדיקות בהפרש של שבועיים שכן רמה חיובית בבדיקה בודדת מעידה רק על חשיפה לטפיל ולא מחלה אקטיבית ואילו עליה ברמה כפי 4 לאחר 2-4 שבועות מחזקת אבחנה של מחלה אקטיבית בחתול.
חשוב לדעת שבדיקה שלילית של החתול לא מבטיחה כי החתול לא יחשף בעתיד לטפיל וכדאי לנסות לצמצם אופציות הדבקה ע"י הימנעות ממתן בשר נא ועל ידי השארתו בבית בלבד (במידה והוא חתול שגם יוצא החוצה).
מקווה שעזרתי
רק בריאות
דר' סמדר טל