פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלוםן אנג'י - באופן עקרוני זה שחתולך היתה בהריון בעבר זה כבר מצויין- אומר שהיא יודעת להכנס להריון. מן הסתם קיימת בעיה- סביר להניח הורמונלית - המונעת ממנה להתייחם. חלק מן הבעיות נובעות מטיפול קודם למניעת הריון, או מציסטות בשחלה וכיוצא באלה. איבחון מערכת המין דורש ראשית בדיקה פיזיקלית טובה של החתולה, ולאחר מכן מעקב הורמונלי ובאם יש צורך- גם הדמיה של מערכת המין - בדרך כלל על ידי אולטראסאונד.
מתן טיפול - בין אם הוא תרופות סבתא ובין אם אחר - מותנה באיבחון הבעיה. את מוזמנת ליצור קשר עימי בנושא -מומלץ בתיווך הוטרינר שלך- על מנת שנוכל לדון באפשרויות האיבחון הסציפיות אצל חתולתך
רק בריאות
סמדר

אופירה שלום,

האם לכלבתך יש קרחות באזורים אותם היא מגרדת? אילו איזורים מגרדים לה במיוחד (רגליים, בסיס הזנב, צידי הגוף, אזניים...)? האם עד כה לא השתמשתם באף תכשיר נגד פרעושים? האם היא חיה בחוץ או בתוך הבית? גם וגם?

ישנן סיבות רבות לגירוד שכזה בכלבים ולמרות שהנפוצה שבהן היא אכן אלרגיה לפרעושים, יש לשלול סיבות נוספות כמו- טפילי עור (דמודקס, סקביאס), פטריות (שעלולות להיות מדבקות גם לבנ"א), אלרגיה למגע של חומרים מסויימים, אלרגיה סביבתית עקב שאיפת חומרים מסויימים ואלרגיה למזון.

שלילת הסיבות האחרות חשובה בכדי להתאים לה את הטיפול הנכון- שהינו שונה בכל אחד מהמקרים. יתכן והיא אף סובלת מיותר מסיבה אחת ולכן לעיתים דרוש טיפול משולב. בכדי להגיע לאבחנה הנכונה למקור בעייתה ההמלצה היא להגיע לבדיקה וטרינרית מקיפה ובה יעשו בדיקות שונות השוללות חלק מהסיבות שהוזכרו (מגרדי עור, ציטולוגיה לעור, בדיקה לפטריות). בבדיקה יוסבר לך גם על התכשירים השונים לטיפול נגד פרעושים- כשהנפוצים שבהם הן האמפולות והקולרים- שמגיעים ממבחר של חברות וכוללים פורמולציות שונות.

בהצלחה ורק בריאות!

נעמה שלום,

בן כמה החתול? באיזה גיל אובחנו בעיות השתן לראשונה?

ישנם מקרים, בעיקר בחתולים צעירים/בגילאי ביניים, בהם מאובחנות דלקות בדרכי השתן על רקע שאינו ידוע, אך הסברה היא כי סטרס, שינוי פתאומי בסביבת החתול ומצבים מלחיצים אחרים (נסיעת בעלים לחו"ל, מעבר דירה וכו')- תורמים להתפתחות דלקות אלה.

יש אכן מקרים בהם ניתנים לחתול כדורים "פסיכיאטריים" שמטרתם להרגיעו ולמנוע את התפתחות מעגל הסטרס, והם ניתנים בדרך כלל לפני מצבים מלחיצים בחייו של החתול, ובמקרים קיצוניים- לתקופה ארוכה יותר.
הכדורים ניתנים במרשם ע"י וטרינר בלבד, לאחר שזה בדק את החתול, מכיר את ההיסטוריה שלו ומחליט כי זהו אכן המקרה המתאים לשימוש בכדורים אלו. ישנם חומרים ספציפיים איתם אנו עובדים, במינונים מסויימים, ואין בשום פנים לתת לחתול תרופה ללא התייעצות עם הוטרינר.

בהצלחה ורק בריאות!

סמדר שלום,
באיזה גיל הכלבה עוקרה?האם הכלבה נותנת שתן ושותה כרגיל/יותר/פחות מבחינה כמותית? האם את מוצאת שלולית שתן באזורים בהם היא שוכבת או שמא היא החלה לעשות פיפי בשליטה (יורדת למנח הכריעה) גם בבית? האם בריחת השתן מופיעה בזמן מסויים כמו בהתרגשות או לאחר שינה? האם יש טפטוף שתן בהליכה?
האם תהליך האיבחוני של בריחת השתן כלל אמצעי הדמיה להדגמת שלפוחית השתן ושלילת אבנים ו/או מסה ותרבית שתן? האם נעשו בדיקות דם כלליות? מה היו ממצאי בדיקת השתן מבחינת משקע וריכוזיות?
בריחת שתן יכולה לנבוע ממספר גורמים החל מכיווציות יתר של השלפוחית (כגון ע"ר זיהום בדרכי השתן, אבנים או גידול), שתיה והשתנה מרובה (שמתלווה למחלות כלליות כמחלת כליה, כבד וסכרת), פגיעה בתפקוד הספינקטר ( בקרב כלבות בוגרות שעוקרו לפני ייחום ראשון או עקב פגיעה בעצב המעצבב את הספינקטר או פגיעה תפקודית עקב הימצאות מסה או אבן אשר חוסמים). יש גורמים נוספים כבעיה אנטומית במיקום השלפוחית או כניסה לקויה של צינורית השתן מהכליה (האורטר) לשלפוחית השתן (=אורטר אקופי) אך אלו לרוב מופיעים בכלבים צעירים.
קשה למקם את מקור הכאב והצליעה של כלבתך מבלי לראות את אופן הליכתה (מוזמנת לצלם) ובדיקת האזור הכאוב בייסודיות. בנסיון לקשר את שתי הבעיות ייתכן ויש פגיעה בחוט השדרה ( כע"ר פריצת דיסק או דלקת של החוליה והדיסק) שיגרמו לכאב והליכה כפופה ובמידה והמיקום מאפיין את יציאת העצב המעצבב את הספינקר זה עלול לגרום גם לבריחת שתן. בנוסף ייתכן ויש מסה תופסת נפח אשר מפריעה הן לתפקוד הספינקר והן לתפקוד הגפיים בשל הקרבה האנטומית בין שלפוחית השתן לחוליות האגן והלומבריות האחוריות. חשוב לזכור שייתכן ושני הממצאים אינם קשורים וישנם גורמים רבים שעלולים לגרום לכאב כללי והליכה שפופה כדלקת פרקים, דלקת של שרירים ודלקת שלחוט השדרה.
כאב והליכה כפופה עלולים להיות סימנים ראשוניים למחלה כללית סוערת ולכן מומלץ לגשת בדחיפות לוטרינר מטפל לבדיקה כללית ייסודית הכוללת בדיקה נוירולוגית ואורטופדית.
בהצלחה
אשמח לעדכון
ורק בריאות

שלום לילך,
לא צויין בשאלתך, אך אני משארת שהבעיה שאובחנה אצל כלבתך היא פריקת הפיקה. זוהי בעיה נפוצה ואופיינית לגזעים קטנים ומיניאטוריים אשר נובעת מהתפתחות לא תקינה של עצמות וסחוסי הברך. הבעיה נעוצה בחוסר התפתחות מספקת של תעלת הפיקה, עקב כך הפיקה אינה יציבה ופורקת ממקומה לעיתים קרובות. ברב המקרים הבעיה היא דו-צדדית (כלומר מופיעה בשתי הברכיים של הרגליים האחוריות) אך יתכנו גם מקרים בהם רק צד אחד בעייתי.
הפריקה באה לידי ביטוי בצליעה שחולפת מעצמה כאשר הפיקה חוזרת למקומה.
ישנן מספר דרגות חומרה לפריקת פטלה ובהתאם לכך גם דרגות צליעה וכאב שונות.
החל מדרגה 2 ומעלה מומלץ מאוד לנתח ובד"כ אין צורך לנתח דרגה 1. דרגה 4 היא דרגה קשה מאוד לניתוח, בד"כ יש צורך לערב ניתוח גם של העצמות הסובבות ולעיתים יש צורך במספר ניתוחים.

כיוון שמדובר בבעיה מולדת במבנה הברך, פיסיותרפיה אינה עוזרת, אלא במצבים קשים של עיוות הרגל והשרירים הסובבים (כמו בפריקה דרגה 4). משתמשים בפיסיותרפיה אחרי ניתוח לתיקון ע"מ להחזיר את הרגל לשימוש כמה שיותר מהר וע"מ למנוע קיצור של השרירים עקב חוסר שימוש ברגל.

רק בריאות!

היי דניאלה,

מתי בדיוק הבחנתם בתחילת הצליעה/כאבים? לפני ימים/שבועות/חודשים? האם פרט לצליעה הנ"ל- היא מתנהגת כרגיל? מצב רוח תקין, תיאבון וצרכים תקינים? האם היא מעוקרת? האם היא נבדקה בתקופה הזו ע"י וטרינר בניסיון לאבחן את המקור לבעיה?

על פי גילה, הגזעים איתם היא מעורבת והסימנים שתארת- סביר מאוד כי היא סובלת מתופעה מאוד נפוצה בשם Panosteitis, או בתרגום חופשי- כאבי גדילה. מצב זה נפוץ בקרב כלבים צעירים מגזעים גדולים (ונפוץ במיוחד ברועים גרמניים), והסימנים הם צליעה מתחלפת בין הרגליים וכאבים במגע בעצמות הארוכות. ניתן לאבחן תופעה זו ע"י צילומי רנטגן- בהם נראים שינויים בעצמות הגדלות.

יש לציין כי למרות שזוהי הסיבה הנפוצה יותר, יתכנו סיבות נוספות לצליעה שכזו- כמו בעיות מפרקים (דלקתיות/זיהומיות), בעיות בשרירים ומחלות עצביות שונות, אותן יש לשלול בבדיקה מקיפה אצל הוטרינר.

במידה ויתברר כי אלו אכן כאבי גדילה- הצפי הוא כי הם יעברו לבד תוך מספר שבועות עד חודשים, ברגע שהכלבה תסיים את גדילתה. בינתיים יכול הוטרינר להמליץ על משככי כאבים (ספציפיים לכלבים! אין לתת משכך כאבים ללא התייעצות עם וטרינר) בכדי לעזור לה לעבור תקופה זו.

בהצלחה ורק בריאות!

שלום,
יש לי כלב מעורב קטן בן כארבע לא מסורס.
לאחרונה שמתי לב שמדי פעם (בעיקר כשהוא מתרגש ככל הנראה) נוצרת לו בליטה קשה
מאוד מעל איבר המין לכיוון האשכים שלאחר מעט זמן נעלמת כלא הייתה!
יש לציין שלפני כחודש וחצי הייתה לו באזור המטומה שנבדקה ע"י וטרינרית לאחר שנפצע מתקיפת כלב.
האם יש קשר בין הדברים?
האם הדבר מצריך טיפול או הסתכלות של וטרינר או שמדובר בתופעה טבעית שקשורה ליצר המיני?

אשמח לתשובה בהקדם, תודה ותבורכו על עשייתכם

שלום שי,
כיצד נולדו הגורים (האם בהמלטה טבעית, המלטה עם עזרה, ניתוח קייסרי)? מתי הפיעו הלקויות המתוארות (האם מייד עם הלידה או מספר ימים לאחריה)? היכן מוחזקים הגורים (בגינה/חצר, בבית, ע"ג מצע כלשהו ואיזה)?
בגורים נפוצה דלקת עור שטחית הנקראת אימפטיגו המתחילה כשלפוחיות מלאות מוגלה באזורים חסרי שיער. שלפוחיות אלו יכולות להתפוצץ ואז מופיעים גלדים זהובים/חומים. כמו כן יתכן שמדובר בפצעים שנוצרו בעת ההמלטה ויתכן שיזדהמו. חשוב מאוד שהגורים והאמא יהיו בשלב הזה באזור נקי מאוד ויש להחליף את המצעים באופן יום-יומי, ע"מ למנוע זיהומים. במידה והלקויות אינן חולפות מעצמן תוך מספר ימים יתכן ויהיה צורך בטיפול חיצוני.
בהצלחה ורק בריאות!

שלום שרונה,
בת כמה החתולה? האם היא מעוקרת? לפני שפונים לטיפול התנהגותי חשוב לשלול בוודאות בעיה רפואית כפי שציינת, אילו בדיקות עברה החתולה? ממתי החלה ההתנהגות החרדתית? האם תמיד הייתה כזו או שמא ההתנהגות הופיעה בעקבות אירוע כלשהו (למשל הגעת בעל-חיים או אדם חדש למשפחה, מעבר דירה, שינויי רהיטים וכד') האם היא מופיע בכל שעות היום או בשעות מסויימות? כמה בעלי-חיים ישנם בבית? מתוך דברייך הבנתי שיש יותר מחתול אחד בבית - כמה חתולים יש? כיצד הם מסתדרים ביניהם? כמה ארגזי חול יש בבית (הכלל אומר שצריכים להיות ארגזים כמספר החתולים+1) האם יש להם מספיק מרחב משחק והסתתרות? לעיתים בעיות התנהגות נובעות כתוצאה מסטרס ו"מאבקי כוחות" בין החתולים, בעיקר ע"ר גישה למזון, לארגזי חול, שליטה במרחב והכניסה והיציאה מהבית/החדר. לכן חשוב מאוד שיהיו מספיק מקומות טיפוס, משחק והסתתרות לכל אחד מהם (מדפים/ארונות/חדרים וכד'), מספר קערות מים ומזון נפרדות וכן ארגזי חול כפי שהזכרתי קודם. כמו כן חשוב לוודא שיש מספר דרכי גישה בעיקר לארגז החול וקערות המים והמזון.
בנוגע לפליווי - מדובר למעשה בתכשיר סינטטי המחכה את הורמון הפנים של החתולים. החתולים משתמשים בהורמון זה ע"מ לסמן טריטוריה שהיא בטוחה ומוגנת ולכן מוריד סטרס. חתולים גם נוטים לחכך פניהם זה בזה ע"מ להשאיר סימן "שהכל בסדר". שימוש בתכשיר בעצם גורם לחתול להבין שהוא נמצא בסביבה מוכרת ומוגנת ולכן מרגיע. מסיבה זו אין חשש להשתמש בתכשיר גם בחתולים שאינם נמצאים בסטרס (או שאנם מראים זאת).

שיהיה בהצלחה ורק בריאות!

גל שלום,

ראשית אציין כי על פי התיאור שלך לגבי מצבו הנוכחי של הכלב- יש להביאו בהקדם לבדיקה רפואית מקיפה בכדי למנוע התדרדרות במצבו.
כלב שמקיא, משלשל, מראה כאב, חסר תיאבון, חלש ואפאטי- צריך לראות רופא בדחיפות.

לא ניתן לקבוע בוודאות כי קיים קשר בין הטיפול נגד הפרעושים לבין מצבו הכללי, אך גם לא ניתן לשלול זאת ללא בדיקה מקיפה של הכלב. בפנייתכם למרפאה ציינו בפני הוטרינר מהו החומר איתו השתמשתם ואף הביאו איתכם את אריזת האמפולות בכדי לוודא שכמות החומר מתאימה למשקלו של הכלב.

ישנן סיבות רבות היכולות להוביל למצב בו הוא נמצא, ובנוסף יש להבין את מקור הכאב ממנו הוא סובל (כאב בטן? כאב גב?). הקאות ושלשולים יכולים להוביל במהירות למצב של התייבשות והשפעה על מערכות נוספות בגוף (הכליות, הלב, המוח והכבד) ולכן הצורך בטיפול מהיר.

בהצלחה ונשמח לעדכון לגבי מצבו של הכלב!

רק בריאות,

ריוי שלום,

האם החתול מתעסק/מגרד באזור בו נתגלו הנקודות? האם בימים האחרונים הבחנת בשינוי בנקודות אלו? נוספו עוד או שהן שינו את צורתן/גודלן?
האם לחתול יש צבע ג'ינג'י על הפרווה (לפי התמונה נראה שיש לו כתמים ג'ינג'ים- האם תוכלי לאשר זאת?)?
האם נגעת בנקודות והרגשת שהן אכן לא שטוחות?

ישנן מספר סיבות לשינוי פיגמנטציה או הופעת "נקודות שחורות" שכאלו בקרב חתולים, באזור השפתיים (ע"פ התמונה שצרפת), אחת מהן נפוצה בקרב חתולים ג'ינג'ים או כאלו עם פיגמנטציה ג'ינג'ית כלשהי (ולכן שאלתי אם לחתול שלך יש אזורים כאלו בפרווה) ונקראת "לנטיגו", והיא בעצם מקבילה לנמשים בבני אדם, אינה מסוכנת ואינה מדאיגה. יתכן אף ויתווספו "נמשים" שכאלו על שפתיו, אפו ועיניו של החתול עם השנים. נמשים אלו אינם מטרידים את מנוחתו של החתול, לא מגרים/מגרדים/כואבים והם בד"כ שטחיים ואינם מוגבהים מעל פני העור.
תופעה נפוצה נוספת נקראת "אקנה של חתולים", וכמו תופעת האקנה המקבילה בבני אדם- גם חתולים אלה סובלים מבליטות שחורות ("שחורים") באזור הסנטר והשפתיים. המקור לתופעה זו לא תמיד ידוע, אך אם אלו מתפשטים ומגרדים- יש לאבחן אותם כמו כל בעיית עור אחרת ולטפל על פי הממצאים.

רק על פי התמונה וללא בדיקה מקיפה ומעקב לא ניתן לשלול גם תהליך של גידול עורי כמו מלנומה, אותו ניתן לאבחן ע"י ביופסיה (לקיחת דגימה עמוקה מהעור הנגוע) ושליחתה לבחינה היסטופתולוגית. גידולים שכאלה נפוצים בד"כ בקרב חתולים מבוגרים, אך ישנם מקרים יוצאים מהכלל בהם נתגלו גם בחתולים צעירים.

כדאי להמשיך ולעקוב אחר הנקודות השחורות האלה, במידה ואת רואה שינוי בצורתן/גודלן או שהן מתפשטות או מתכייבות, ובמידה והחתול מגרד אותן- מומלץ להגיע לוטרינר לאבחון מלא ומציאת מקור הבעיה.

בהצלחה ורק בריאות!

שלום רחלי,

ראשית, מספר שאלות שיכוונו אותנו למקור הבעיה-
האם ישנם בעלי חיים נוספים בבית? כלב/חתול נוסף שנמצאים איתה באינטרקציה ויכלו לנשוך אותה ברגל?
האם אתם גרים בקומת קרקע או בקומה קרובה לקרקע? האם יש באזורכם עקרבים/נחשים/נדלים, עד כמה שידוע לך?
מהו משקלה של החתולה (אם תוכלי לציין משקל מדוייק זה יהיה נפלא, אך גם הערכה של רזה/מלאה/שמנה יכולה לעזור)?
באיזה אזור של הרגל את רואה את הנפיחות (כריות כף הרגל, מפרקי האצבעות, מפרקים גבוהים יותר) והאם זו רגל קדמית או אחורית?
האם לחתולה היו בעיות רפואיות קודמות? האם פרט לצליעה- מצב רוחה תקין? משחקת/מתלטפת? אוכלת בתיאבון? צרכיה תקינים (צואה ושתן)?
האם היא קופצת ממקומות גבוהים בבית?

נפיחות פתאומית ברגל, הגורמת לצליעה יכולה לנבוע מטראומה לאזור- אם עקב נשיכה ע"י בע"ח אחר, שיצרה זיהום מקומי שאולי אף חדר למפרקי הרגל, או עקב נחיתה לא נכונה/טראומטית על הרגל, היכולה להגרם גם עקב משקל רב של החתול.
אופצייה נוספת היא הכשה ע"י נחש או עקיצה ע"י עקרב או נדל.

במידה ואין שיפור במצבה של החתולה והיא עדיין צולעת באותה המידה והרגל נפוחה, יש להגיע לבדיקה רפואית מקיפה אצל הוטרינר- שיוכל לבדוק מקרוב את הנפיחות ואת מפרקי הרגל, למקם ביתר דיוק את האזור הפגוע ולהציע טיפול מתאים.

במידה והחתולה בנוסף לא מרגישה טוב (מצב רוחה ירוד, אינה אוכלת/שותה)- יש להגיע לבדיקה רפואית בהקדם עקב חשש להתפשטות של זיהום או הכשה/עקיצה שיכולות להראות סימנים סיסטמיים ודורשות טיפול מיידי.

בהצלחה ורק בריאות!

שלום דוד,

כמה פעמים ביום אתם מוציאים את הכלבה לטיול צרכים? האם ביומיים אלה הוצאתם אותה פחות מ- 3-4 פעמים ביום? האם כמויות השתן שראיתם בבית- היו גדולות במיוחד? מספר שלוליות או שלולית אחת גדולה? במקום ספציפי או במספר מקומות בבית?
האם גם כמות הצואה הייתה גדולה מהרגיל?
האם יש לכלבה אספקת מים שוטפת לאורך כל היום (כלי מים גדול)?
האם נעשה שינוי בתזונה שלה? מה היא אוכלת בדרך כלל, והאם אתם מאכילים אותה ב"פינוקים" ביתיים כמו מוצרי חלב או עצמות?

איך היא מרגישה פרט לתלונה על הצרכים- מצב רוח רגיל? אוכלת בתיאבון? מעבירה צרכים גם בטיול או רק בבית?

שינוי בצבע הצואה יכול להגרם ממספר סיבות, במקרה של כלבתך, שינוי הצואה לבהירה/לבנה יכול להצביע על שינוי תזונתי שנעשה לאחרונה, בעיית כבד מולדת, בעיית ספיגה במעי או טפילי מעיים. העובדה כי השתן נראה לכם צהוב במיוחד מכוונת שוב לבעיית כבד או למצב בו הכלבה מעט מיובשת (יתכן ולא שותה מספיק).

כדאי להגיע עם דגימת צואה טרייה לוטרינר בכדי שיבחן אותה ויבצע בדיקת טפילים, ובנוסף לבצע בדיקה כללית ובדיקת דם לתפקודי כבד. יתכן ויהיה גם צורך בבדיקת השתן לשלילת דלקות בדרכי השתן הגורמות להשתנה תכופה ולעיתים ל"בריחת" שתן בבית.

רק בריאות!

שלום,
ראשית מספר שאלות חשובות: האם הכלב מסורס? באיזו רגל הכלב צולע? מתי הצליעה הכי מורגשת( האם הצליעה מופיעה לאחר פעילות רבה או מודגשת יותר במעבר בין מנוחה לפעילות)? האם הצליעה מופיעה לפרקים או קבועה ? האם המצב מחמיר או שמא הצליעה סטטית בחומרתה? האם הכלב מענטז בהליכה? האם יש היסטוריה של טראומה (כתאונת דרכים)? האם אתה רואה אזור נפוח ברגל? האם הרגל צולמה ? האם הצליעה טופלה בתרופות אנטידלקתיות ומשככי כאבים ואם כן למשך כמה זמן והאם אלו עזרו? מה מצבו הכללי מבחינת תאבון , מצב רוח וצרכים? האם הוא מקיא/ פולט? האם בבדיקה אצל הווטרינר נראו סימנים מכוונים כחום כללי, נפיחות באזור מוגדר, כאב במניפולציה מסויימת ? האם נעשו בדיקת דם?
צליעה יכולה לנבוע ממספר גורמים כאשר ניתן לחלקם לפי מקור הפגיעה , החל מפגיעה ברקמה רכה, עצב, עצם או מפרק. בכלב מבוגר פגיעה בעצם כוללת בעיקר שבר , דלקת זיהומית ( אוסטיאומיאליטיס, במצב זה נצפה לסימנים כלליים נוספים), שגשוג עצם בתגובה למסה בבית חזה (ho) וגידול.
פגיעה ברקמה רכה יכולה לנבוע מפגיעה שטחית כפציעה בכף הרגל על רקע גוף זר או פגיעה עמוקה יותר כפגיעה שרירית בעיקר על רקע דלקת ( מיוזיטיס), מתיחת שריר , גידול וטראומה.
פגיעה מפרקית כוללת דלקת פרקים זיהומית או בלתי זיהומית (דלקת סטרילית על רקע תגובה מוגברת של מערכת החיסון נגד מרכיב עצמי במפרק אז נצפה לנפיחות וחום במספר מפרקים), מחלת פרקים ניוונית (djd) שנפוצה בגזעים גדולים באגן, הימצאות של סחוס מסוייד באזור המפרק (אוסטאוכונדרוזיס), פגיעה בליגמנטים ( כגון ברצועה צולבת בברך ) ופריקות על רקע טראומטי או עקב בעיה מבנית ( כמו במצב של פריקת פיקה מחלה התפתחותית שנפוצה יותר בכלבים קטנים והתפתחות בלתי תקינה של מפרק המרפק בגזעים גדולים).
צליעה ממקור עצבי יכולה לנבוע מפגיעה בעמוד השדרה ( כפריצת דיסק / מסה/ דלקת של החוליה והדיסק) שפוגעת בעצב המעצבב את הרגל ומגידול של שורשי העצב.
בנוסף לאלו ישנם גורמים שונים , כדלקת בדרכי השתן ושל בלוטת הערמונית שעלולים להוביל לצליעה.
מומלץ לגשת לוטרינר על מנת לקבוע אם הצליעה נובעת ממקור אורטופדי או ממקור עצבי. המשך הבדיקה שונה בתכילתה בין שני המצבים הללו. במידה והמקור אורטופדי צילום הרגל בשתי זויות יכול לעזור באיבחון שברים , פריקות, שבבי סחוס מסוייד, דלקות וגידולים בעצמות ובמפרקים. חשוב למקד את הצילום לאזור ברגל החשוד כפגוע על סמך הבדיקה האורטופדית. דלקת מפרקית זיהומית / בלתי זיהומית לשמתבטאת בנפיחות מפרקית עיתים דורשת דיגום של נוזל מפרקי. לעיתים, כאשר יש חשד למחלת פרקים כרונית (djd), שיפור לאחר טיפול במשככי כאבים ואנטי דלקתי מסייעת באיבחון הבעיה ( מומלץ לבצע בדיקות דם לפני מתן הטיפול שכן הטיפול עלול להוביל לפגיעה בתפקוד הכליה). במידה והצליעה אובחנה ממקור עצבי, תהליך האיבחון לרוב יכלול בדיקה על ידי נוירולוג מומחה וct.
בהצלחה
ורק בריאות

שלום ליאור,
האם כלבתך עברה אבחון לבבי מקיף (הכולל בנוסף לבדיקה פיסיקלית מקיפה גם צילומי בית-חזה, אקו-לב, אק"ג ל"ד ובדיקות דם)? ואם כן מה היו הממצאים? הגדלה לבבית היא תסמין לבעיות לב רבות וע"מ להתאים את הטיפול הנכון יש לדעת מהי בדיוק הבעיה הלבבית והיכן מקורה (כמו למשל מיופתיה של שריר הלב, דליפת מסתם עליון, דליפת מסתם תחתון, הפרעת קצב וכד').
בנוגע לתרופה דיגוקסין, זוהי תרופה ממשפחת הגליקוזידים הלבביים שגורמת לחיזוק עצמת התכווצות הלב והאטת קצב הלב. כמו כן יש לה השפעות נוספות על ההולכה בלב על ל"ד ועוד. ניתן בהחלט למצוא תרופות חליפיות בהתאם לפעולה/הפעולות הרצויות.
אשמח לעזור לך עפ"י הממצאים.
רק בריאות!