כאבי סרטן

שלום אילנה
אני מאוד מבין לליבך ומשתתף בכאב הנפשי שלך לנוכח הכאב הפיזי של אביך. אין בכלל ויכוח שההצדקה לקיום מוסד ההוספיס היא יכולתו לתמוך בנוטים למות ולתת להם איכות חיים מינימאלית בימיהם האחרונים. לצערנו כמו בתחומים אחרים ברפואה הטיפול בכאב חלקי ביותר ובאחוז גבוה מהמקרים איננו נותן מענה מספק. לא תאמיני, אך נאמר לי ע"י רופא מומחה שמנע תרופה משככת כאב מחולה סרטן סופני, שנותרו לו חודשים מועטים לחיות "כדי שהחולה לא יתמכר לתרופות נרקוטיות". מחובתו של כל הוספיס לעשות מאמץ עליון ולמנוע סבל וכאב מחולה שהוא בסוף דרכו. הכאב עצמו מונע סיבוכים מסוכנים כמו הפסקת נשימה גם במינונים גבוהים של מורפין, לכן גם זו לא סיבה להימנע מטיפול מתאים בכאב. זכותך לדרוש טיפול וזו זכותו הבסיסית של אביך לקבל טיפול נאות בכאב.
בהצלחה

לד"ר קריסטל, שלום

רק עכשיו קראתי את תשובתך...
בדיוק ! באותו יום שענית לי - 2.12.07
ובדיוק ! באותה שעה - 16.54
קברנו את אבא ז"ל - וכבר לא כואב לו !

לצערי, עוד לא הומצא ה"מורפין" שירגיע את הכאב העצום שנשאר בלבנו לנצח !
את זה כך אומרים "עושה הזמן......".....נחיה ונראה !

תודה על תשובתך.

אילנה