פגיעה מוחית

רותי שלום,
אני בהחלט מבינה את התסכול שלך, אבל אסור לך להתיאש. ייתכן שעברת פגיעת ראש קשה, ותהליך השיקומי הוא ממושך. את כעת מטופלת מבסגרת שיקומית מצוינת שמתתחה בבעיות לאחר חבלת ראש. את לומדת כיצד לפצות על קשייך כי לא תמיד כל התפקודים חוזרים למצב הקודם. נראה שקשה לך להסתגל למצב שלך של היום, נושא שכדאי לך לעלות שוב עם הפסיכולוג המטפל.
יש בהחלט קשר בין חבלת ראש לבין אפילפסיה. כמו כן, לא תמיד מותר טיפול בריטלין כאשר מדובר באפילפסיה. אני ממליצה שכל ייעוץ רפואי נוסף בנושא תבצע עם תאום הצוות המטפל של המכון שפיצר. כפי שציינתי, את נמצאת בידים מקצועיים.

הרבה בריאות והרבה סבלנות!
בברכה

שלום לך ד"ר רפפורט

הפסיכולוגית שלי שהיא המנהלת של המכון, יודעת ומודעת היטב לבעיות שלי.

היא טוענת שאני מנסה להיות רותי של פעם, ולעולם לא אחזור להיות רותי של פעם, מנסה לעזור לכל העולם, כשאני בקושי מתפקדת בעצמי, ועל כל אני בעצם נופלת כל פעם מחדש, ומתוסכלת.

טיפוס חזק מאוד, ולא מוותרת לעצמי על כלום. אני מודעת לזה.

למרות שאני עובדת על העניין מאוד קשה, ומשתדלת מאוד להראות לסביבה הקרובה, שאין מה לעשות אמא היא לא אמא של פעם, וגם לא אותה רעיה, למרות שאני שונאת להודות בזה.

אני מקווה שבכל זאת עם הזמן המצב ישתפר, ומקווה שבכל זאת הלמיקטל יעשה את שלו.

כרגע כמו שציינת הפסיכולוג אמר שריטלין או קונצרטה לא באים בחשבון, הם רק יגבירו לי את הניתוקים, שיש לי בלאו הכי.

מלבד זה היו לי נגעים בחומר הלבן? הנוירולוג אמר שזה לא מצביע על טרשת נפוצה. האם יש קשר לפגיעה, או שאין קשר?

תודה

רותי

רותי שלום,
בנוגע לשאלתך האחרונה: איני רופאה ולכן לא מוסמכת לענות על השאלה הזו.בנוסף, אין ברשותי המידע הרפואי בנוגע לבדיקה הנוירולוגית.
בכל אופן, אני מאחלת לך הצלחה, הרבה סבלנות והתמדה בתהליך השיקומי אותו את עוברת.

בברכה

אני לא רופאה , היה לי משהו אחר מתאונה מזמן, זה יכול לקחת הרבה זמן אבל זה לא אחראי וזה מעכב וזה מדכא להגיד לך שלעולם לא תחזרי להיות רותי של פעם. אם את מקווה שהמצב ישתפר, ולא מוותרת לעצמך בכלום, למה את משתדלת מאוד להראות לסביבה הקרובה שאין מה לעשות? תזכרי שפסיכולוגית היא לא רופאה גם אם היא דוקטור . מה שכן, זה יכול לקחת הרבה זמן, ופסיכולוגים ומכוני שיקום יכולים לגרום לזמן הה להתארך וכל תגובה ממך ומכל אחד אחר תתקבלנה בברכה.