בעיות שכחה לא אמיתיות

היא סובלת מיתר ל"ד ומטופלת תרופתית. מקבלת גם צימבלטה במינון נמוך. כנראה יש לה גם בעית שמיעה. אין ספק שהיא חרדתית, אך מסרבת לקחת נוגדי חרדה. קשרים חברתיים כמעט לא קיימים, לפני כשנתיים הצלחתי לשכנע אותה לעבור לעיר לאחר שחייתה בבידוד כמעט מוחלט בישוב כפרי. בשנה האחרונה התחילה להשתתף בפעיליות מלאכת יד בישוב כפרי באזור ושם רכשה חברות מעטות (טוענת שיש לה חברות רבות, אך זו טענה ממש לא נכונה). לפני נסיעתנו היו מס' פעמים שנאמרו לה דברים אך טענה שלא הבינה. אני די משוכנעת שגם אם יש ירידה נורמלית מפאת הגיל ביכולות הקוגניטיביות, מדובר בעיקר בעניין נפשי.

צרויה שלום,

על פי התיאור שלך את הדברים, זה בהחלט נשמע שכדאי לפנות לבירור רפואי על מנת לשלול/לאבחן גורמים רפואיים שיכולים לגרום לקשיים שחווה אמך. לעיתים מחסור בויטמינים מסוימים עשוי לגרום להתדרדרות במצב הקוגניטיבי. לאחר הבירור ניתן יהיה יותר בוודאות להמליץ על דרך טיפול נכונה ומתאימה עבורה. וייתכן והערכה שלך גם היא נכונה ויש מקום לשקול התערבות תרופתית/פסיכותרפיה על מנת לשפר את מצבה הנפשי.

אני רוצה להדגיש כי, אני מבינה את הדאגה לאמך ואת תחושת חוסר האונים שלך בהמצאך רחוקה ממנה. יחד עם זאת, זאת כרגע המציאות וצריך להתמודד איתה. אני ממליצה לך לנסות לחשוב על אדם בו תוכלי להעזר, על מנת לערוך את הבירור עם אמך.