סבתא הוזה דברים...

אורית שלום!

על פי התיאור שלך, נשמע כי חשוב מאוד שסבתא תהיה בהשגחה לאורך כל שעות היום. הייתי ממליצה לך לפנות עם סבתך לייעוץ אצל נוירו-גריאטר, נוירופסיכיאטר אשר תוכלו אצלו לקבל אבחנה לגבי המצב של סבתך והמלצות לטיפול.
לגבי החלק של הזיכרון, היכולת לזכור דברים מהעבר נשמרת לעומת היכולת לזכור דברים חדשים.

בהצלחה

בהמשך להודעה שכתבתי לגבי מצב סבתי. החלטנו לקחת צעד קדימה ואמא שלי קבעה פגישה עם רופאת המשפחה של סבתי. הרופאה אמרה שאין מנוס מכך שסבתא זקוקה לאיבחון במרפאת בריאות הנפש. העניין הוא שסבתא היתה פעם לפני מס' שנים טובות באיבחון והיא ממש נרתעה מהמקום ולא אהבה אותו ומאז היא לא רוצה לשמוע על עניין בריאות הנפש. היום אימי החליטה לשוחח עם סבתא ולנסות לשכנע אותה שהיא צריכה לבוא איתה לאיבחון במרפאת בריאות הנפש על מנת שגם תוכל לקבל יותר שעות מטפלת מביטוח לאומי. התגובה של סבתא היתה מאד קיצונית ולא סלחנית, היא מאד נפגעה ודמעה ואמרה שהיא לא מוכנה לשמוע על זה "מה אני משוגעת?" אתם רוצים לגרש אותי?" אני לא רוצה ללכת לשם ואני בסדר גמור". אנו חוששים שמצבה ילך ויתדרדר והיא לא מוכנה לאיבחון ולטיפול ובכלל לא מכירה ומודעת לבעייה ההזיות וחוסר ההתמצאות שלה. המצב מאד קשה היא מתעוררת בלילה ומעירה את דודי שגר איתה וחושבת שזה בוקר. היא "מעלילה" שהוא מביא כל ערב איזה זמרת צוענייה ששרה יפה ושוכבת איתו במיטה וזה מתסכל אותה(כמובן שהדמות דמיונית ולא קיימת) והיא מתעקשת שהיא קיימת. אנו לא יודעים מה לעשות ואובדי עצות... אשמח אם יש איזושהי עצה מועילה או דרך מוצא אחר?? דואגים לה והיא מפרשת את זה לא נכון.

אורית שלום!

ההתמודדות שאתם עוברים עם סבתך, הינה התמודדות שכיחה במצבים אלו. התפרצויות הכעס והתנגדות של סבתך הינם ידועים ומוכרים. אני לא יודעת אם זה מנחם אותך לדעת זאת.
בכל מקרה אתם צריכים לעמוד על שלכם ולנסות לקחת אותה למרות ההתנגדויות שלה, שאינן רציונליות כרגע. הייתי מנסה אולי לפנות במקום לבריאות הנפש לנוירוגריאטר או לפסיכוגריאטר אשר יושבים במקום שונה מזה שהיא מכירה.

לצערי אין פתרון שיקל את ההתמודדות במצבים אלו,

בהצלחה