בגלל הפרעות זיכרון או הפרעות זיכרון

בגלל. קיבלתי במשך תקופה קצרה , תקופה קצרה אחרי שנפגעתי בתאונה, פסיכולוגית קוגניטיבית. ההנחיה של פסיכולוגית בית החולים לאמא שלי הסתירה ממנה את זה שבבית בו גרנו אז כלומר בקופת חולים מחכה לי הפניה לשיקום קוגניטיבי (ריפוי בעיסוק) ואחר כך נדדתי בין פסיכולוגים שונים עד שנפלתי בגיל ההתבגרות לפסיכולוג ביחידה שיקומית נוירופסיכולוגית. אמא שלי בסופו של דבר תמיד עשתה שאני אבין שאני פגועה. היו לי המון בעיות זיכרון. גם עכשיו זה לפעמים חוזר אלי. אני פשוט נהייתי חרדה מכל מה שקשור בפסיכולוגיה. אחר כך היתה לי שנה וחצי מרפאה בעיסוק אבל היו לי תקלים עם חבר שלי שלא הבין דברים ועכשיו התחלתי מאמנת קוגניטיבית שלוקחת פי 2 כסף אבל יש לי תקווה איתה. נפצעתי קרוב לגיל 13 ואני כעת קרוב לגיל 35. אמא שלי תמיד מטרפדת בדיבור לפחות כל דבר שלא חופף למה שהיא חוש/בת. היה לי ביטחון עצמי עצום לפני הפגיעה בעיקר כי לא אבחנו לי אותו ולא מדדתי אותו. דברים זרמו. הרבה זמן שדברים לא זורמים. שהבטחון שלי לא חזק, שקורים סביבי ארועים טרגיים ושאני מתוסכלת ושמא שלי תמיד מוציאה את עצמה צודקת בכל מה שעשתה מכוונה טוה , ואותי פגועה כנראה. מה זה בכלל הפרעות זיכרון? אני עכשיו די תלויה בלגור מחוץ לבית עם חבר שלי מזה שנתיים+ ויש לי המון תוכניות אבל אני נורא עצובה. בבקשה תענו לי