דמנציה

שלום,
לגבי אמך, מדברייך נשמע שהיא אכן מקבלת טיפול טוב ומספק ואני מבינה גם שהיא נמצאת במעקב רפואי. שאלת שאלות אך גם ענית עליהן תוך כדי, כלומר, לחלק מהתרופות שנתנות אכן יש תופעות לוואי (כפי שפרטת שאמך סבלה מהן). אני לא מוסמכת לייעץ לך לגבי החלק התרופתי ולכן אני ממליצה לך להיוועץ עם הרופא המטפל שמכיר אותה.
בנוגע אלייך, אני בהחלט מבינה את הקושי שלהיות בת של אמא שסובלת מדמנציה, ויש מקום לבדוק האם את זקוקה לתמיכה נפשית בתהליך זה.

בהצלחה

אכן את צודקת. חיי קיבלו תפנית מאז אמי התאלמנה,ולקתה בדמנציה,אף שהיא בבית-הורים.עם זאת,נראה לי שזו אינה בעייתי הפרטית,הבלעדית. נדמה שאין התיחסות לקשיים של ה"ילדים", ילדי ההורים הקשישים, הזקוקים לנו, לתמיכתנו,לטיפולינו וכו'. אמי אמנם בבית הורים, אך,למשל, מטלפנת אלי אין ספור פעמים ביום.אינה זוכרת,כנראה,שצלצלה.תמיד אותם משפטים,אותן שאלות,אותן מילים.עם כל סבלנותי,אני נתקפת מועקה,עצבות וגם כעס ומרחמת עליה.ועלי.... מן הראוי שהיו עושים איזשהן קבוצות-תמיכה ויעוץ לדור שמטפל/מטופל בהורים. היפוך התפקידים והעול הקשה הזה,בנוסף לעבודה ומשפחה-לעיתים קשים מנשוא. עכפ, רוב תודות על התיחסותך לדברי.

שלום לך,
קראתי את שכתבת לגבי הרגשותיך הקשורות למחלת אמך. לצערי הייתי שותפה כמוך לתחושות אלו ורציתי להפנות את תשומת לבך שלעמותת האלצהיימר והדמנציה בישראל יש קבוצות תמיכה.
נעזרתי בהן וקבלתי מידע רב. פני אליהם. ישנן קבוצות בכל הארץ וגם פסיכולוגיים שאיתם ניתן להתייעץ ללא תמורה. בהצלחה.