דימוי עצמי -בטחון

שלום חלי,
תודה שפנית אלינו וכל הכבוד, לפעמים גם כדי לבקש עזרה צריך אומץ וכח.

גירושים זה לא פיקניק ואני כנראה לא צריך לספר לך זאת, אבל אני אומר זאת על מנת להוסיף שיש חיים גם אחרי זה. אני אומר זאת מנסיון מקצועי ומנסיון אישי.

אני מנחש מההודעה שלך כמה הנחות יסוד: א) שאת כבר לא בת 20 אם כל הילדים שלך אקדמאים. ב) שאם הפרידה הייתה מאבי ילדיך, הייתם נשואים שנים לא מעטות.
אם ההנחות שלי נכונות, פרוק המסגרת הזוגית והמשפחתית יכולה בהחלט להיות טראומה לא פשוטה וההתמודדות עם ה"סטאטוס" החדש גם לא משהו פשוט. אני מניח (שוב) שהקושי אצלך הינו גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ.
לא פלא שאת אומרת שכל המוטיבציה והמרץ ירדו, וגם הביטחון והדימוי העצמי נפגעו.
אך מצד אחר, שימי לב, את גם אומרת שבתוכך את יודעת שהעניין רק לטובתך (!), וזו נקודת זינוק מצוינת להרים את הראש ולהתחיל לצאת מהמועקה.

תהליך של אימון אישי יכול בהחלט להיות לעזר רב.
אך בינתיים, ועד שתחליטי, שבי במקום שקט ותעני בכתב על השאלה הבאה: "מה היית אומרת לחברה טובה שלך שהיתה באה ומספרת לך את הסיפור הזה שעובר עליה?"
כתבי בכנות רבה את תשובותיך וכשתסיימי תקראי את התשובה שוב כמה פעמים ותתחילי בביצוע...
אשמח לדעת מה היה.

בהצלחה רבה!
גרשון.

חלי יקרה,
הכותרת שאת נותנת למכתב שלך היא: דימוי עצמי - ביטחון, ואני מתאר לעצמי שהכותרת הזאת מבטאת את חוסר האנרגיות שלך וזה מאוד מובן. אבל כדי להתחיל בתנועה אל העתיד אפשר להשתמש רק במה שיש ואני מציע לך למשוך בקצוות של שני חוטים הנראים מהמכתב שלך. הראשון הוא האמונה האומרת כי את יודעת שיש במצב החדש גם משהו חיובי וכי "זה רק לטובתך". שנית - כדי להתחיל לזוז את צריכה אנרגיה. ואת האנרגיה הזאת את יכולה למצוא בכך שיש לך השגים בדמות ילדייך שהם מוצלחים ובעלי הישגים. עם המחשבות הללו ועם האנרגיה הזאת קחי על עצמך שלווה והושיבי את עצמך וכתבי באופן ספונטאני במשך 10 דקות "במה המצב פועל לטובתך". זכרי כי עלייך לכתוב רק דברים חיוביים שהם לטובתך. הקפידי לא לעצור ולכתוב את כל העולה בראשך גם אם אלה מילים ללא קשר. לאחר 10 דקות הניחי את הנייר ללא קריאה.
חזרי אלינו כעבור יום בפורום הזה או בטלפון להמשך תנועה.
בהצלחה,
איציק