התמודדות עם בוס בעל אישיות מסוג

שלום דניאלה,
מתוך דברייך ברור שאת לא נמצאת במקום בו היית רוצה וזה אכן מתכון לאיבוד אנרגיות.
מבחינה פרקטית, כדי לא להיות במקום הזה עלייך לעשות אחד מן השניים: לעזוב או לשנות. מכיוון שאת אומרת מיד בתחילת המכתב שלך כי "ההנחה היא שאי אפשר לשנות" - את מוותרת מראש על האפשרות הזאת. כאשר את אומרת שאי אפשר לשנות את גם מדברת על עצמך שלא יכולה לשנות או להשתנות. משום כך לא ברור מה את רוצה מאיתנו חוץ מאשר לשחרר קיטור. אז לשחרר קיטור זה לגיטימי אבל מתאים יותר לטיפול פסיכולוגי. כאן אננסה בכל-זאת לתת לך עצה ראשונה בהחלט על מה אפשר ואיך א-פ-ש-ר ל-פ-ע-ו-ל.
אימון אומר שאפשר לשנות ולהשתנות.
לכן דבר ראשון את צריכה לקחת על עצמך את התפיסה הזאת. בלעדיה לא תוכלי להמשיך הלאה ותמיד תיתקלי באי-אפשר.
דבר שני את צריכה להבין שיש בידייך את הבחירה ללכת או להישאר במקום העבודה. כדי ללכת - נכון לבדוק קודם כל האם המקום (בלי הבוס) מתאים לך, זאת עושים על ידי הצפת מודעות של "מה היכולות שלי וממה אני מתלהבת". כאשר שני אלה מגלים לך שאת מתאימה - אז את יכולה להתחיל לשנות: ללכת בביטחון ולגלות נקודות סימפאטיות אצל הבוס ודרכים פתוחות אל ליבו. אם לא תגלי אז בטח תוכלי למצוא אנשים בארגון בו אתם עובדים יחד (את והבוס שלך) ועם האנשים הללו את יכולה לקדם אווירה טובה יותר.
אם למרות שניסית בכנות עדיין לא תמצאי כוחות באחרים או בעצמך - חבל על הזמן שלך וכדאי לך לחפש מקום אחר.
את כל התהליך עליו דיברתי איתך - את יכולה לעשות בעצמך וגם בליווי של מאמן אישי. כדאי להשקיע את תשומת הלב וכמובן שעזרה באימון תמיד מקדמת ומשתלמת.
בהצלחה,
שלך,
איציק

שכתבתי לא ניתן לשנות הכוונה את האחר ! זה כלל ידוע בפסיכולוגיה לא?
הפרשנות הקיצונית שלך לגבי זה שאני לא יכולה או רוצה להשתנות היא מוזרה מעט.
אחרת מדוע פנית לכאן?
בעיקר שלא חייביםלבחון דבר רק על ידי שינוי, לפעמים תובנה משנה זוית הסתכלות לא?

דניאלה יקרה,
צר לי אם ראית בפרשנות שלי התייחסות קיצונית, לא זאת הייתה כוונתי.
איני יודע אם אפשר (או ראוי) לשנות את האחר אבל לפי תפיסתי - אפשר לשנות את הסיטואציה ולביים אותה כרצונך. יש לכך דרכים לא מועטות עליהן אפשר להרחיב בהזדמנויות אחרות.
נכונים דברייך: תובנה יכולה לשנות זווית ראייה אבל העיקר הוא שינוי של המצב הרגשי ובעקבותיו שינוי של ההתנהגות וההתנהלות. בעקבות אלה ניתן בהחלט לבצע שינוי גם בסביבה. המביים את המציאות בדרך של כבוד לרצונותיו של האחר מביא לשינוי באווירה לרווחת כל השותפים לסצנה.
בהצלחה,
איציק

היי .
אני לא יודעת עם תהיי זקוקה להצעתי .
אבל בגלל שהיה לי מקרה דומה לשלך . אז אני אולי יוכל לתת לך הצעה .
היה לי את המקרה דומה בצבא , שאני שירתתי תחת פיקוד ישיר של מפקש אחד , ואנחנו היינו 10 חיילים . בהצחלה היינו נורא מתוסכלים ממנו , הוא היה משאיר אותנו לריתוקים על כלום , היה לפעמים מחזיר אותנו מהנסיעה בדרך הבייתה עם ראה שמשרדו לא נקי , היו הרבה . גם אנחנו ראינו שיש בו הרבה תסכול , והוא נפרש מאישתו לכם היה מענה אותו (אבל זו הייתה המסקנה שלנו).אני עוד לא ראיתי ארגון גדול (וכפי שהבנתי שאת עובדת בארגון גדול )שהעובדים מרוצים מהבוס שלהם , גם באירגונים קטנים יש את התופעה , שהרבה מתלוננים על הבוס . חושבים שהוא עושה בכוונה , הוא נהנה מלענות , נותן פקודות לא כראוי , או מוציא על העובדים את התסכול האישי שלו . הכוונה שלי היא שאין בוס שלא ייקבל תלונות מעובדיו .
אולי מצבך באמת שונה , ואולי הבוס שלך באמת עדיין לא כשיר לנהל ,ומפעיל עליכם לחץ (בעקבות בעיות אישיות שלו ).
אבל הכל ביידים שלך כי את מעוניינת להמשיך לעבוד בעבודתך ,ולא מתכוונת להתפטר , אחרת לא היית פונה לפורום .
נחזור לסיפור שלי , במקרה ראיתי תכנית ששם מסבירים איך אפשר להתמודד עם מצבים כאלה , זה בעצם לשנות את מנגנון החשיבה שלך , .
לדוגמא :עם המנהל כל הזמן בודק את עבודתך - במקום לחשוב שהוא לא סומך אלייך אז להגיד עבודתי חשובה לו לכן הוא בודק אותי , וכך הלאה .
להפוך את הגישה שלך משלילית לחיובית , לא לקחת בשליליות את השיחות שהוא עושה לכם למשל , גם עם בעייניך זזה שיחות מיותרות לגמרי , לחשוב בצורה שזה חשוב לו להעביר לכם את מה שיש לו להגיד על מנת שהארגון יפעל בצורה יעילה יותר .וזה עובד , זה עבד לי באופן אישי .
אני התחלתי לאט לאט לשנות את היחס שלי למפקד שלי , ועם הוא היה אומר לי לעשות משהו אז הפסקתי לקחת את זה למרמור אישי (הרי אני סובלת את זה באופן ישיר)
וכך גם הבהרתי לחיילים ששירתו איתי ,מכיוון שהתפיסה שלנו השתנה , העבודה התחילה לתקתק , וכב לא היה קשה לנו לנקות את המשרד לפני שנסענו הבייתה , ותתפלאי גם לא היה כלפיינו טענות .עכשיו המפקד הזה עדייין בקשר איתנו מאוד טוב , וממש כמו חבר ,ועברו כבר 3 שנים מאז השחרור .
את צודקת את המנהל שלך את לא תוכלי לשנות ,אבל להתשנות בעצמך את כן תוכלי (יותר נכון להתפשר על דברים מסויימים).תחשבי שעם בן זוגך או עם משפחתך את מתפרשת יום יום על דברים מסויימים , כדאי לתת לעצמך רגע של אושר וגם לסובבים לך .עם תוכלי לקחת את זה למקום הנכון ואת רואה שינוי בצורת החשביה אז אני מאמינה שזה יצליח לך , גם עם הבוס שלך לא בסדר .
ועם לא ?!! אז אין סיבה שתישארי במקום העבודה , שבו את ממורמת והולכת עם הרגשות האלה הביתה ,ובטוח מוציא את התסכול על בני משפחתך , העם זה שווה ?!
תתני לזה ניסיון , ממורמר קל להיות , אבל לראות משהו טוב ולשנות זה קשה .

שלום דניאלה,
צר לי על מה שאת מספרת בהודעתך בכל הנוגע להתנהלות של הבוס שלך והאווירה שנוצרת במקום העבודה בעקבות זה.
אני בהחלט מסכים איתך שאין אנו יכולים לשנות אנשים אחרים, אלא דרך שינוי עצמי שלנו ודרכו נוכל אולי להשפיע על השני.
אני לא הולך כאן להתפרס על הרצאה שלמה בנושא שאת מעלה, אך אני רוצה להתייחס רק למשפט אחד שלך: "הדבר המרכזי היא שנוצרת תחושה איומה של תסכול בגלל ההתנהלות שלו שלמעשה היא בעיני חולה ביותר!".
אז כך: אם את רוצה להשאר במקום העבודה הנוכחי ואם את חושבת שהבוס שלך חולה (ואם יש לך שותפים לדעה זו בקרב חברייך לעבודה), אני מציע לך להפעיל כאן את "נשק יום הדין": חמלה.
עד עכשיו אתם נורא סבלתם ממנו, הוא הרגיז אתכם, שיגע אתכם, גרם לכם לדכאון, איבוד אנרגיה וכו' וכו'. כל זה, כי אתם מאפשרים ל"מחלה" שלו לגעת בכם א-י-ש-י-ת. כל דבר שהוא עושה אתם לוקחים זאת אישית. עד כאן. אם הבן אדם "חולה" תפסיקו להפגע אישית מהדברים שהוא עושה. התחילו להתייחס אליו בסבלנות, בהבנה, בחמלה ואולי זה יביא לשינוי המיוחל.
אני מניח שלא יהיה קל ואני גם מניח שהשינוי לא יהיה מיידי. יהיה קצת קשה וזה ייקח זמן, אבל אני מאמין שבעקבות השינוי ש-ל-כ-ם יבוא בעקבותיו שינוי אצלו. בכל מקרה האווירה במשרד אני מאמין שתשתנה.
עוד דבר: מהלך כזה דורש התמדה והתמסרות. אם אתם הולכים על זה, לא להשבר אחרי כמה ימים! זאת השקעה לטווח ארוך.
בהצלחה,
גרשון.