גמילה מעישון

פאני יקרה,
הדאגה שלך לבעלך נוגעת ללב.
ראשית, חשוב להבין כי עישון הוא הרגל, מסוג ההרגלים שהופכים לדחפים ומטבעם של דחפים - לרמות את המעשן. כדי לבצע שיוני צריך אומץ וכאשר אני מתכוון לאומץ אני לא בהכרח קושר את האומץ להתמודדות עם פחד או למאמץ אלא בפשטות למצוא את הדרכ/ים אל ליבו (או אל ריאותיו) של המעשן. לשם כך מי שמבקש להפסיק לעשן (או מי שמבקש לעזור למי שיקר לו להפסיק לעשן) צריך לשאול שאלות מקוריות אשר לא שאל את עצמו מעולם ולענות עליהן באומץ (לא לשלוף מהמותן). למשל:
למה (בכלל) להפסיק לעשן?
מה מעצבן אותי כמעשן?
מה הדימוי שלי בפני עצמי (או בפני קרוביי) כמעשן?
מה עושה לי כיף כאשר אני מעשן?
מה יעשה לי טוב בלהיות לאל עישון?
ולמי שמנסה לגמול את בעלה: למה אני רוצה לגמול את בעלי? והכי חשוב: מה מערכת היחסים שלי עימו? האם אני מתעצבנת מההרגל הזה שלו? ועוד.
ובעצם במקומך הייתי קודם כל שואל את השאלה - למה אני רוצה לגמול אותו...?
עם התשובות לכך - חזרי אלינו ונמשיך הלאה לשלב הפעולות..
בהצלחה,
איציק