יש לי חבר טוב שרוצה ללמוד קואצינג'

תודה על שאלתך
קשה לי להגיד מה זה מאמן טוב
אני יכולה להגיד לך שאדם שיודע לשאול את השאלות הנכונות וגם מתייחס למצב הרגשי שלך - במילים אחרות משלב being עם doing כשהדגש הוא doing באימון - יש לו סיכויים טובים להיות מאמן טוב. לגבי לימודים יש תשובות על כך בפורום ובאופן כללי אפשר לפנות לבתי ספר מוכרים לאימון אותם תמצאי בגוגל - ללכת לפגישת היכרות ולהתרשם - הלימודים בדרך כלל הם לימודים של שנה.

האם יש צורך בתנאים מוקדמים לפני שמתחילים ללמוד?
איזה גוף מפקח על המאמנים? אם בכלל?

תודה.

כן, יש גוף שנולד לפני יותר משנה - לשכת המאמנים בישראל
הלשכה היא גוף ללא קשר למוסד לימודי או עסקי זה או אחר.
בלשכה יש רשימה של מאמנים שעברו הכשרה לאימון, יש גם את הקוד האתי למאמנים, יש תנאים להצטרפות כעמית בלשכה או ידיד בהתאם ללימודים
כמו כן, הלשכה היא הגוף שנבחר לייצג את המאמנים בישראל בכנסת - בעקבות הצעת חוק האימון בארץ.
לגבי דרישות קדם - עד כמה שידוע לי יש מוסדות שמבקשים תואר שני - אני לא יודעת כמה הם אוכפים את זה. אני ממליצה להיכנס לאתרים של בתי הספר לאימון ולבדוק

דפנה תודה רבה! מקסימה.

איך יודעים מתי צריך מאמן, מתי ללכת לפסיכולוג?

כל כך הרבה דובר על זה והיה באמתחתי מאמר מדהים (בעיניי לפחות) בנושא.
אני מבטיחה לאתר אותו ולשים אותו בפורום.
ובכל זאת אגיד כמה מילים:
אימון עוסק בעיקר ב DOING - נעשה ונשמע! יש למידה תוך כדי עשייה למרות שיש גם התעסקות עם ההוויה שלנו בעשייה שזה ה BEING עדיין הדגש הוא על עשייה!
דבר נוסף הוא כיוון התהליך - באימון מדברים עתיד - הווה ובסדר הזה!
מסתכלים לאן רוצים להגיע בעתיד ולפי זה מתכננים את ההווה - אין כמעט נגיעה בעבר אלא במקרים של בעיה בהתקדמות התהליך כתוצאה ממשהו מהעבר שמגביל אותנו היום (כמו אמונה מגבילה)
לגבי טיפול אני יודעת שיש אסכולות שונות. יש למשל טיפול התנהגותי שגם מדבר על DOING
לגבי ההסתכלות : עתיד-הווה - אני לא מכירה. מה שאני מכירה זה יותר עבר-הווה - כיצד העבר מונע מאיתנו לעשות דברים היום וכיצד לפתור את זה על מנת להתהלך טוב יותר בהווה.
תוך כדי, אני גם נזכרת בעוד דבר חשוב: אימון מתבסס על כוחות/משאבים/תכונות חיוביות - זו גישה שמבוססת על הפסיכולוגיה החיובית!! כן אופטימיות אבל לא נאיביות - לא להתבלבל !
כן, אמרתי שאגיד כמה מילים וזה מה שיצא - אני יכולה להמשיך עוד ועוד כי אני בכלל לא משוחדת...בכלל לא.. אני פשוט מאוהבת במקצוע הזה - אין מה לעשות.

"על האבחנות בין אימון לחיים לטיפול נפשי"- הילה צפריר ורוני בלקין כתבו את המאמר וכאן אתן רק חלקים ממנו כמו שהבטחתי:
פירושו המילולי של המונח "פסיכותרפיה" הוא "ריפוי נפשי". נובע מכך, שהטיפול באשר הוא, מכוון תמיד להפגה, ריפוי, והקלה על כאב, אי נחת, חולי, קושי או בלבול, בין אם אלו מלווים בסימפטום מטריד ובין אם לא. בין אם הטיפול הוא דינאמי ובין אם הוא קוגניטיבי או התנהגותי, בין אם הוא ארוך או קצר מועד, הוא מכוון לשינוי או שיפור מצב קיים, שמעורר סבל ואינו רצוי, לחופש מסימפטומים, חופש מכאב, שמסבים רגשות קשים הנובעים מאירועי עבר או אובייקטים מופנמים "רעים". הטיפול עוסק בתיקון הקיים; הקיים – מציאות הנוכחית, אם כך, מהווה את גבולות הזירה בה מתקיים הטיפול הנפשי.
העיקרון הבסיסי המנחה את האימון הוא עקרון ההתמרה. עקרון זה נשען על הנחה כי לאדם יש חופש מוחלט לברוא את עצמו ואת חייו לפי רצונו ומשאלותיו, בכל רגע, ללא קשר לעבר ממנו צמח או לדרך התקיימותו בהווה. האימון אינו עוסק בתיקון ושינוי המצב הנוכחי, אלא בבריאה ועיצוב של מצב חדש. זהו תהליך יצירה עצמית מכוון (שנעשה מתוך התכוונות), מתוכנן ופעיל. המתאמן מוזמן ליצור את עצמו ואת החיים הרצויים לו ונכונים עבורו באופן חפשי, מנותק מהתניות של זהות נוכחית ושל נסיבות חיים נוכחיות. הדרך להשגת החיים הרצויים והעצמי הרצוי, אינה עוברת דרך השתחררות מכבלי עבר אלא, דרך מיקוד בעתיד אלטרנטיבי רצוי ויצירת עתיד זה באופן מתוכנן ופעיל. המתאמן מוזמן ליצור את תמונת עצמו, לסמן את הדרך עליה יצעד כדי לחולל בתוכו את אותה זהות רצויה ולצעוד לאורכה של הדרך עד שהוא מגיע ליעד המיוחל. השגת הזהות הרצויה מחייבת לרב אימון יכולות רגשיות מנוונות או חדשות, ויצירת מארג חדש של הרגלים תפיסתיים, רגשיים והתנהגותיים, שיהוו יחדיו את דרך ההתקיימות החדשה שלו בעולמו. זירת האימון אם כן, אינה הקיים, אלא הנשאף. ובשפת האימון, זירת התהליך מתרחשת בשדה האפשרויות הבלתי מוגבלות.
בעוד הטיפול הנפשי ממוקד בחולי, בחולשה, בכאב ובאי הנחת, מכוון האימון לתשוקה, למאוויים ולכוחות. בעוד שהטיפול הנפשי עוסק בתיקון, מאתגר האימון את הבחירה ביצירה חופשית, ללא ככוח מרפא, אלא כהוצאה של עקרון החירות אל הפועל. בעוד הטיפול הנפשי מכוון לשינוי, ממוקד האימון בהתמרה – טרנספורמציה, שאינה מונחית ע"י הגיון פנימי כזה או אחר, אלא ע"י ההשתוקקות של המתאמן לבדה.