ללכת או לא ללכת

שלום שלומי,

אני רק יכול להגיד מה אני הייתי עושה במקומך. לא בטוח אם זה יתאים לך, אתה תשפוט.

אני הייתי הולך לפגישה ללא שיפוט מוקדם, שומע, מתרשם, שואל שאלות ואם בסופו של דבר העניין נראה לי חיובי (רק אם נראה לי חיובי), אז הייתי מסביר איך אני רואה את השתלבותי בעבודה ובודק האם זה מתאים למעביד.
מה יש להפסיד?
בהצלחה!
גרשון.

שלום שלומי,
אני מחזק את תשובתו של גרשון הקולגה שלי ומוסיף עליה:
מתוך דבריך אני מבין שאתה אמנם רוצה לעבוד אבל יש לך גבולות ומתוך כך אני מניח שאתה לא לחוץ מדי על למצוא עבודה.
כמובן ש(כמו שגרשון אמר) אם תיגש לריאיון נינוח אין לך מה להפסיד, ואני מציע כאן משהו שיאפשר לך ל-ה-ר-ו-ו-י-ח: גש לריאיון מתוך הבנה שבכל מקרה העבודה שאמורה להתאים לך היא כזאת שמאפשרת לך להביא לידי ביטוי את היוזמה והיצירתיות שלך - תגיע כמי שזה תנאי עבורו ותהיה בראיון א-ת-ה (מקרין רוח ביטחון יוזמה ויצירתיות) ואז, אם המראיינת לא תקבל אותך (כי היא חוששת מאנשים כמוך) אז ממילא העבודה לא מתאימה לך ואתה לא מתאים לבוסית, אבל מה שתרוויח זאת ה-ת-נ-ס-ו-ת של איש שהביא את עצמו האמיתי לראיון וחווה מה זה להיות הוא עצמו ואיך זה מפעיל אנשים מולך. כך תחול הבחירה הטבעית. הרווח הנוסף הוא בכך שאתה כבר מוכן יותר לריאיון הבא, מול אנשים שאולי ירגישו שהם מבורכים מאיש יוזמתי ויצירתי - הם יהיו ה-ב-ח-י-ר-ה ה-ט-ב-ע-י-ת.
אני סקרן לשמוע מה תוצאות הריאיון, ואשמח אם תשתף אותנו בתוצאה ובחוויה.
בהצלחות,
איציק