בעיה בחשיבה שמונעת ממני להתפתח

שלום, אני בן 26, עובד צלם בתור עבודה משנית.
בתקופה האחרונה הגעתי לכל מיני תובנות בחיים אחרי שהתאכזבתי אינספור פעמים מאנשים.
אבל התובנות האלה קצת סותרות את המצב שעליו אני רוצה להגיע.
מצד אחד, לפעמים אין לי כח לאנשים, בא לי את השקט שלי, את הלבד שלי, לבוא לעבודה הקבועה שלי, לעשות אותה וללכת הביתה.
אבל מצד שני אני רוצה להתפתח בתחום הצילום, אבל בשביל זה צריך ליצור קשרים עם אנשים,לקוחות וכו'...אבל הרי אין לי כח אליהם כ"כ, אוהב את השקט שלי.
מצד אחד יש לי ציוד של אלפי שקלים ואנשים מעריכים את עבודתי, אבל מנגד אני לפעמים מעדיף לקחת צעד אחורה לפני הפריצה שלי. אולי סוג של פחד מהצלחה, או פחד שאנשים שלא "שמים" עליי וכו'.
מצד אחד, אני רוצה להתרכז בלימודים,חדר כושר,משפחה וכו', אבל מצד שני אני הולך עושה קורס יזמות ומנסה לפתח את העסק. נכון זה לא סותר, אבל עדיין יש משקל לזמן, ואני לא נותן זמן למשהו שאני כ"כ אוהב, שזה צילום. אולי מפחד?
מה אפשר לעשות? איך אפשר לטפל בזה ולדעת באמת מה אני רוצה מעצמי?