צומת דרכים עם עצמי

שלום אלי,
מתוך מכתבך אין ספק שאתה לוקח כבר בפועל החלטות חשובות בחיים. ולמרות שמהמכתב שלך משודרות שאלות שמהותן היא: "מה להחליט?" - אני יכול כרגע לברך אותך בגדול על ההחלטה ללמוד ועל התשוקה העזה לצאת לטייל. אם תשאל אותי - כבר החלטת לצאת לטייל. גם לגבי הפרידה מחברתך - אני מנחש שהיה לך חלק ב-ה-ח-ל-ט-ה הזאת, גם אם אתה לא מודע לכך.
השאלה שלך היא לא שאלה אלא כנראה הרגל של התלבטות (מניסיוני, בדרך כלל כשמרגישים שאותו מרפי משתעשע בחיינו, זה אומר שאני נתון להרגל של התלבטות). המטרה היא לוותר על ההתלבטות.
העצה שלי - להיות ישיר וכן עם אחרים ועם עצמך: החלטת לצאת לטייל - עשה זאת! אם באמת תרצה חבר לטיול - החבר כבר יופיע. אם לא - אז נאה יהיה לך לטייל לבד ולמצוא חברים רבים. גש ב-ה-ח-ל-ט-י-ו-ת לבוס שלך בעבודה ותאמר לו כי אתה אוהב את העבודה וכי אתה רוצה לצאת לטייל ורוצה לחזור לעבודה, אולי הוא ידרוש התגמשות ואתה תיענה לו אבל אם לא יאפשר - אז תצטרך לשקול מחדש האם מקום העבודה ה-ז-ה מתאים לך לשנים רבות קדימה. (אחרי הכל אתה עדיין לא לפני פנסיה...) . תחזור מחו"ל ללימודים עם כוחות מחודשים ו"יחטפו" אותך לכל עבודה אחרת (שם בת הזוג שלך לשעבר לא תהיה).
אם יש לך שאלות נוספות (או תובנות ממה שכתבתי) - אתה מוזמן לכתוב שוב.
בהצלחות לך,
איציק