שחרור שליטה

כאשר אנו מתרגלים למשהו קשה לנו מאוד לוותר עליו. כולנו כך, בני האדם.
ברור ממה שאת כותבת שחשובה לך הפרטיות שלך, אליה התרגלת, אך יחד עם זאת תישקלי את האופציה שמה שעוד התרגלת אליו זה אל המחשבה שאין מקום לבן זוג בחייך. אם-כן, האם בהכרח??
האם בהכרח אם את זקוקה לפרטיות - זה אומר שאין לך בתוכך הרבה אהבה לתת ושבכלל, לא כיף לבלות בסביבתך?
האם אדם אובייקטיבי, חברה או בת/בן משפחה שאינם מעורבים, היו חושבים שהמחשבה הזו נכונה?
האם המחשבה הזו משרתת את האינטרסים שלך?
האם בריא לך לחשוב כך?
האם המחשבה הזו עוזרת לך ליצור גישה שבעזרתה תשיגי את הקשר הזוגי שאת ראויה לו?
היי מרוצה ממי שאת, וכך או כך - אם לא יהיה לך טוב - תמיד תוכלי לעזוב.