חזרה לחיים מלאים

שלום מור,
תודה שפנית אלינו.
ראשית, אני יכול להבין את הצער העמוק שלך על פטירת חברתך הטובה ועל הקושי לחזור לתפקוד רגיל לאחר אירוע מהסוג הזה.
מוות הוא חלק אינטגרלי מהחיים ואם את אישה רוחנית את בוודאי גם יודעת שבלי מוות גם אין חיים, וזה בכל תחום ביקום...
אבל כאשר מוות נוגע בנו בצורה ישירה באדם אהוב, הרגש לא מקשיב להסברים ואני חושב שיש לתת מקום לכאב של הפרידה, לחוש את האבל, לא לדחוק אותו הצידה אלא לתת לו מקום עד שהוא עצמו מרפה קצת מאתנו.
נראה לי שאת עברת את התהליך הזה בחודש האחרון מאז נפרדת מחברתך ועכשיו את מתחילה לעלות על המסלול של החזרה לתפקוד.
עצם הפניה הזאת שלך אלינו (!) זה כבר סימן מצוין שאת מוכנה להתחיל לחזור לפעילות.
אני בטוח שלפני חודש לא היית אפילו מעלה על הדעת על פניה כזאת ורק היית שקועה בתוך הכאב שלך.
אל תלחצי על עצמך. תזרמי עם מה שאת מרגישה ואני בטוח שלא רחוק הרגע שתרגישי שהמנוע הפנימי שוב מתניע ואת כבר יכולה לחזור לפעילות. סמכי על תחושותייך, הם חכמות מאוד.
בהצלחה!
גרשון.

שנה טובה.