בדידות וחריגות חברתית מה עושים

אני בת 43 לא נשואה ללא ילדים,בעבר היו לי מלא חברים אבל כולם עזבו אותי בגלל שטויות שעשיתי בעבר ואני מצטערת על זה. כיום אין לי שום חברים שום חברות אני קמה כל בוקר עם תחושות פיזיות ומועקות אני כבר מחפשת הרבה זמן עבודה התנדבות כלום לא מוצאת מתקשרת לעירייה אין להם כלום אני מקבלת תרופות נגד דיכאון אבל לא מטופלת אני לא רוצה את זה לא רוצה משרדי רווחה ניסיתי את זה וזה רק הזיק אני כותבת לך בפורום כי גם לאימון אישי רציתי ללכת אבל ההורים שלי האופורופוסים שלי ויש לי בעיה איתם בקשר לכסף אין להם כסף לשלם לי על כלום אתמול כבר התמוטטתי נפשית ורבתי עם כל המשפחה האחיות שלי נשואות יש להם משפחה משלהם ולא יכולים לעזור לי כרגע אני ממש יצאתי מדעתי אתמול עד שדיברתי עם מישהי ואמרה לי תפסיקי לרחם על עצמך ותחליטי שאת קמה על הרגליים ומתמודדת ועוזרת לעצמך לבד אני גם הצטערתי על ההתנהגות שלי אתמול כלפי משפחתי אני גרה עם ההורים אני לא רוצה לא משרדי רווחה ולא משהו שקשור בפסיכיאטריה אחרי שלא עזרו לי בכלום רק הזיקו לי אני תמיד חושבת שהדשא של השכן ירוק יותר כולם נשואים כולם מבלים אני היחידה בעולם שאין לי חברים אין לי כלום בוכה הרבה כל יום שישי בערב יושבת לבד בבית עם מועקה איומה שאפילו אין לי למי להתקשר כדי לצאת להכיר לבלות אין לי בגלל זה אני הרבה בבית הוריי די קשים גם בעניין הכספי הם לא יכולים לממן לי כלום אפילו רציתי ללכת לטיפול אלטרנטיבי והם רבים איתי שלא אלך אין לי כסף עלי אין לי חברים זה כואב לי מאד ניסיתי להתקשר לער"ן לדבר איתם הם לא עזרו לי בכלום רק אומרים לי תלכי לטיפול ומשפחתי גם מתנגדים שאחזור לטיפול וכמובן אני וממשיכה לשבת ולסבול. אני רוצה לקום כל בוקר עם חיוך אופטימית להפסיק לריב עם המשפחה לא לרחם על עצמי להיות שמחה עם כל מה שקורה אני רוצה להפסיק לחשוב שכולם חיים חיים שמחים נשואים ורק אני היחידה בעולם שלא נשואה ללא ילדים ללא בן זוג אני באמת רוצה להפסיק לרחם על עצמי ובכל זאת עם כל זה לחיות חיים שמחים וטובים למרות כל זה בלי טיפולים כי זה לא תלוי בי אני פניתי לרופא משפחה הוא אמר שרק טיפול נפשי אבל ממש לא ניסיתי את זה זה לא עבד איך בכל זאת להיות אופטימית? איך בכל זאת לקום בשמחה? איך לא לשבת ולרחם על עצמי? בגלל שאין לי שום עזרה ולאימון אישי מאוד רציתי ללכת אבל גם שדיברתי עם הוריי הם לא מסכימים אשמח עם תוכלי לעזור לי כאן בפורום כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי ולהקל על ההרגשה הנוראית שאני נמצאת איתה בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא שווה כלום אין לי שום ערך על עצמי שלאף אחד לא אכפת ממני גם לא המשפחה אני ממש רוצה לקום בבוקר עם חיוך אופטימיות שמחה למרות כל זה אני ממש אשמח לפחות עם תקלי עלי בהרגשה ואולי את לפחות יכולה לתת לי עצה איך לצאת מכל ההרגשה הזיפתית שאני מרגישה. שבת שלום, תודה