חיזוקים

אני בת 27 ומאז ומתמיד זוכרת את עצמי כזקוקה לחיזוקים חיוביים מהסביבה על מנת להרגיש טוב עם עצמי. בילדותי, למשל, הייתי תלמידה טובה והיית מקבלת חיזוקים, אולם כשחשבתי שהוריי "התרגלו", השקעתי עוד יותר והפכתי להיות תלמידה מצויינת. כשאני מתחילה עבודה חדשה, על אף שאני יודעת שאני טובה במה שאני עושה, אני עושה הרבה כדי שהמעסיק שלי יתן לי חיזוקים חיוביים, אחרת לא אדע שאני טובה. חשוב לי נורא להיות אהובה בעיני כולם, גם אם זה במחיר שפוגע בי. כך, למשל, אמנע משיחה לא נעימה עם מישהו מהעבודה, ואפילו אעשה את עבודתו- כך, המעביד מרוצה ממני וגם העובד לא חושב עלי רעות. ה"רזומה" שלי מאוד מרשים מבחינה אובייקטיבית, ואני יודעת שהוא עושה רושם על אחרים, אבל בעיניי זה לא נראה מרשים מכל מיני סיבות (למשל: היותי קצינה בצבא - אין בעיה להתקבל לקורס קצינות; היותי מצטיינת בלימודי האקדמיה - גם תלמידים גרועים בעיניי קיבלו הצטיינות וזה מעיד שכנראה רמת המבחנים היתה קלה וכד'). בן זוגי מפרגן לי מאוד, מחמיא לי ומעריך אותי ואת הישגיי, ובכל זאת אני פעמים רבות שואלת אם הוא אוהב אותי (אני יודעת שכן ורוצה פשוט שיאמר לי את זה באותו הרגע שאני רוצה).מדוע אני זקוקה ל"אישור" של הסביבה למעשיי? מתי אוכל להתקדם לבד מבלי להזדקק לחיזוק, אלא להסתפק במה שאני עושה?