עצה

שלום לימור!
תודה על פנייתך ועל השיתוף.

הפורום הזה הינו פורום על אימון אישי ובמסגרת הזאת אני יכול להתייחס לשני אספקטים של פנייתך.

לגבי המחלה של החבר שלך, לפי מיטב הבנתי, היא לא בתחום הטיפול של האימון האישי. ישנם בעלי מקצוע מומחים בתחום שיוכלו לעזור לו ואני מבין מדבריך שהוא כבר נמצא בטיפול. השאלה הינה האם את יכולה לקבל הדרכה כלשהי מהמטפל/ת שלו.

האימון האישי יכול להיכנס לתמונה לגבי ההתיחסות ש-ל-ך כלפי החבר ומחלתו ובכלל כלפי מערכת היחסים שאתם מנסים לבנות ביחד. ניתן לבדוק אצלך את ההוויה שלך, את תבניות החשיבה, את הפרדיגמות שנוצרו וכיו'ב. תוך התהליך עם המאמן תוכלי לזהות מה דורש שינוי אצלך ולבצע את הטרנספורמציה.
אין ספק שהמצב דורש ממך כרגע המון סבלנות, איפוק, הבנה, אהבה ובמיוחד חמלה.
על כל זה את יכולה להוקיר את עצמך בנדיבות. נראה לי שפשוט מגיע לך. תבורכי!

בהצלחה!
גרשון.

לימור היקרה,
מצד אחד וללא כל ספק את ראויה לחיזוק ולהוקרה על מידת ההתחשבות והאיכפתיות שאת מפגינה כלפיי חברך. מצד שני אני מעט חוששת לחזק אותך על התנהגות שעלולה אולי לגבול בהפגנת חוסר רגישות כלפי הצרכים שלך בעצמך..
את מעידה שקיימת חברות ומשיכה בינך לבין חברך מחד, ומאידך משתמשת במילה "לכאורה"- מה שמעורר ספק באשר למידה שבה את ניזונה בעצמך מהקשר הזה, או מרגישה שיש לך מקום בו, שיש מישהו שדואג לך בחזרה. ...
נורא קשה לתת" עצה " מבלי באמת להבין עד כמה היחסים בינכם מתקיימים מתוך בחירה ולא מתוך תחושת מחוייבות ואחריות שלך, שבהחלט ראויים לציון, אך שוב, עלולים לבוא "על חשבונך".
קל נורא להתבלבל ולהרגיש אהבה במקום שקיימת תחושת אחריות, שנראה במבט חטוף שגם מוזנת מהפחד של חברך לאבד אותך, ומחוסר היכולת שלך לעמוד על צרכייך הלגיטימיים שחברך לא יבהה בחזה של בחורות אחרות כי "זה לא יפה לשפוט אדם חולה".
אל תשכחי שהאדם החולה הזה הוא בן זוגך ואת רשאית לצפות להדדיות במערכת יחסים זוגית.
ושוב,
אני מסתייגת כי נורא קשה להשיא עצה על סמך כמה דברים מבלי באמת לברר.
ועל כן,
העצה היחידה האמיתית שיש לי בשבילך היא להמשיך, כמו שהתחלת באומץ רב, ולברר לעומק אם הצרכים שלך הם לגיטימיים, למרות ש"לכאורה" הכל נראה טוב...

את מוזמנת להתקשר.
ובהצלחה בכל מקרה:)

אני מקווה שתראי את התשובה למרות הזמן הארוך מאז פירסום השאלה.
לדעתי כדאי שתלכי עם החבר שלך לרופא המטפל בו בנושא הכפיתיות ותשאלי פשוט האם התופעות האלה קשורות להפרעה, מפני שאני לא ממש בטוחה שכך הדבר. אולי שווה לעשות גם רישום גלי המוח-EEG כדי לבדוק שהבעיה לא משם. נראה לי שדי בלתי אפשרי להתחיל בחיים זוגיים בתנאים האלה, ומומלץ לתקן אותם לפני שממשיכים ביחד.
בודאי שלא צריך לכעוס על בחור חולה, אבל האם אפשר לחיות איתו בתנאים האלה? אני לא לגמרי בטוחה!
בהצלחה
ד"ר בן-אור