הי

בוקר טוב צוקי:)
את אמנם מעידה על מצב של תקיעות ותחושת "עליבות"- אני מזהה בסיפור שלך המון עוצמה, כח ואומץ שבאו לידי ביטוי במהלכים שעשית עד כה!
תחילה- ההבנה שאת זקוקה ומעוניינת לחולל שינוי- שלאחריה נקטת במהלכים "כירורגיים" כמעט:
החלטת לנתק את עצמך מהחיים שלך כפי שהכרת אותם עד כה כדי לא פחות ולא יותר "לקחת אחריות ולהיות עצמאית"
ואכן, המפגש עם האתגרים שמציבה הבחירה של "להיות עצמאית", (בתוספת הסחרור במנהרת הזמן שתלש ממך את המכנסיים) בהחלט עשויים לעורר תחושות לא קלות
קודם כל דעי, לשם הפרוטוקול, שלא קיים תהליך של שינוי שהוא חף מהתחושות הללו
כדי שהשינוי אכן יתרחש יש צורך להכיר בכל אלו, ולבסוף, ללדלג מעליהן, לעקוף אותן, להשתמש בהן באופן שמקדם אותך, להתעלם מהן, למסור אותן לאימוץ או כל דרך אחרת שרק תעבוד בשבילך

אני חייבת לציין שלרב אינני חד משמעית בהמלצה שלי , אבל במקרה שלך:
היכולת שלך להבין, להחליט, לפעול, לנתח את ה"בור" שנדמה לך שנפלת אליו, ולהצליח לגייס כוח לצעוק ממעמקיו סוג של הצילו- כל אלו יהפכו את האימון שלך, עליו אני ממליצה בחום, לתהליך מאוד משתלם עבורך!!!
עד אז הייתי ממליצה לך לנסות לספר לעצמך את הסיפור שלך קצת אחרת:
למי, לכל הרוחות, יש כ"כ הרבה אומץ לשנות כ"כ הרבה בבת אחת????
בהצלחה גדולה..נדמה לי שעוד תפגשי בה בקרוב
ליאת 0525989896

שלום צוקי.
קראתי על המון נושאים אתם את צריכה-מנסה-מכריחה את עצמך להתמודד מולם ואתם בו זמנית.
באימון כדאי לך לעשות סדר בבלגאן ולהחליט על סדר עדיפויות לטיפול בבעיות, להתמקד במה שהכי חשוב כעת.
רק אחר-כך תתחיל העבודה על הדברים כל אחד בפני עצמו.
התחושה הקשה רק מובנת מאליה, וכי איך את אמורה להרגיש באי סדר כל-כך גדול?
כל הכבוד על האומץ לשבור את הכלים, עכשיו תצטרכי לטאטא את הרצפה ולהחליט מה את כן, ולא רק מה את לא.
בהצלחה
ד"ר בן-אור
050-5632723

שלום צוקי,

ראשית כל, סליחה על האיחור בתגובה. היינו קצת עסוקים...
נתחיל מהסוף: את כותבת "צריכה עזרה..." אכן נכון, קולטים זאת מהכתוב ומהסגנון. העזרה הנחוצה לך לא תגיע מתשובה בפורום, לצערי. העזרה תגיע מתהליך שאת צריכה להתמסר לו ובסופו טרנספורמציה, שינוי גישה ואופן התבוננות על החיים ועל עצמך.
אבל קצת "עזרה ראשונה" נדמה לי שלא תזיק: המטרה הראשונה נראה שצריכה להיות קצת לצאת מהמתח שאת שרויה בו. אפילו זמנית.
אז הנה: שבי לך בפינה שקטה וחביבה עליך, ותנסי להתרכז בנשימה שלך. תנשמי לאט-לאט לפחות 3-4 פעמים ותנסי להרפות את גופך. העיקר, להיות מרוכזת בנשימה.
תחזרי על התרגיל הזה כמה פעמים שנחוץ לך.
לאחר מכן, מה שנותר זה למצוא עזרה מקצועית שביחד איתך תביא בהירות לתוך חייך. אכן, אימון אישי יכול בהחלט להיות לעזר רב.
את נשמעת מאד אמיצה ומוכנה להתחייב לחייך. אז לא לוותר, כי מגיעים לך חיים מאושרים ושלוות נפש לא פחות מאשר לכל אחד אחר.

תבורכי ותצליחי,
גרשון.