מחסום אישי

שלום הדר!
תודה על פניתך.
אני לא מאמין ש"צרת רבים, חצי נחמה", אך את בוודאי מבינה שאת לא הראשונה (ויש להניח שלא האחרונה) שמרגישה "תקועה" באיזשהו תחום בחיים או בחיים בכלל. רבים האנשים ביננו שאינם מעיזים לעשות את הצעד או הצעדים שיביאו אותם למקום טוב יותר מהמקום שנמצאים היום.
הסיבות לכך יכולות להיות שונות ומשונות. כל אדם הוא עולם בפני עצמו.
אבל העיקר (וזו תשובה לשאלתך "יש לזה פתרון?") שבהחלט יש לזה פתרון.
על מנת להגיע לפתרון, יש למצוא ראשית כל הסיבה ל"תקיעות". יש לברר איזה תבניות חשיבה ו/או דפוסי התנהגות חוסמים את דרכך, לא משרתים אותך ומשם ניתן להתחיל ליצור שינוי גישה שתאפשר ההתקדמות. בקיצור, תהליך אימוני שמוביל לטרנספורמציה.
לתהליך נדרש הרצון הבסיסי לשינוי והמחויבות לתהליך עצמו.
הדרך לפתרון קימת. את צריכה להחליט האם לעלות עליה.
אם תרצי עוד פרטים, אשמח לעזור.
בהצלחה!
גרשון.

אני מפיק מוסיקה ואמן שמכיר את התחושות מקרוב, חשוב שתדעי שתהליך היצירה ופיתוחו תלוי המון בעשייה, אסור לחשוש מ"איך אני נשמע" או "האם זה מספיק טוב". כל יצירה שתצא אל העולם תלמד אותך יותר ותתרום לאמנות שלך להשתבח עם הזמן...

בהצלחה :)

שלום הדר
אני מעריכה מאד אומנים, ואנשים עם נטיות אומנותיות, וזה בכלל בלי קשר להיותי מאמנת ורופאה.
למה את לא מצליחה להתפתח אין לי מושג, זה שאת לא מוכרת את עצמך טוב אני ממש רואה!
שימי לב שאת לא משקיעה במילה "אני" ומורידה לה את האות הראשונה. במי את מזלזלת? בעצמך!
גם ביצירה שלך את מזלזלת: את כותבת "תחומר" את כל השאר את כותבת ממש בסדר, ללא שום בעיה, כך שאין לך הפרעה דמוית דיסלקציה, אלא משהו אחר, אולי רגשי?
תחשבי על זה, וגם תתאמצי לכתוב נכון! אולי זאת יכולה להיות התחלת הדרך בכיוון הנכון.
בהצלחה
ד"ר בן-אור.