שאלה

שלום לך
קודם כל טיפול תרופתי לדיכאון זו בהחלט אפשרות שיש לשקול בכובד ראש ובחיוב. עושים את זה עם רופא פסיכיאטר, מפני שזאת המיומנות שלו לאבחן דיכאון קליני.
אם העובדות שמסרת לגבי הבעיתיות בהתנהלות החברתית שלך נכונות, ולא רק תוצאה של ראיה דכאונית, הרי שיש בהחלט מקום גם לאימון אישי.
אני עצמי פסיכיאטרית, ולמדתי אימון אישי כדי לתת מענה בדיוק למה שתראת:הצורך לאבחן אם יש דיכאון, בד בבד עם צורך באימון אישי. את מוזמנת לפנות לפלפון שלי, או לכל פסיכיאטר אחר ולכל מאמן אישי אחר.
בהצלחה

שלום דלית,
ראשית כל, תודה על הפניה, על הפתיחות והשיתוף.

קראתי את פניתך בעיון רב. את מתארת את עצמך משתי נקודות מבט ואשתמש בציטוטים ע"מ להמחיש:
מבפנים: "יש לי מחשבות שפשוט הכל נורא ואין לי יכולת להתמודד", "זה כבר מצב שרוב הזמן אני בדכאון פנימי", "אני מרגישה די לוזרית" וכו'
מצד שני, מבחוץ: "מבחוץ לא רואים. אני חייכנית,צבעונית ומתנהלת טוב.", "יש לי כל מה שצריך בחיים. אני באמת ברת מזל.", "בעבר גם חשבתי שאני מאוד מיוחדת ובעלת תכונות חזקות ויותר אהבתי את עצמי" וכו'.

איך את מרגישה כאשר אנו מציבים את הדברים כך? יש כאן דיסוננס מאד גדול, נכון? ואת יודעת זאת. עד כדי כך שזה מכניס אותך לדיכאון, כדבריך.
את אומרת שיש לך את כל מה שצריך בחיים וכנראה שאת מזהה את "כל מה שצריך בחיים" עם כל הדברים שהחיים מחוצה לך יכולים לספק לך, כולל בעל מקסים וחברה מעולה. זה מצוין שיש, אבל בהחלט זה לא מספיק וזה אפילו לא העיקר.
כל זמן שהפנימיות שלנו לא מספקת לנו את מה שאנו צריכים, כל זמן שאנו לא נכיר את האני האמיתי שלנו, הסיכוי הכי סביר הוא שנרגיש את החוסר הזה בצורת מועקה שאינה משתמעת לשתי פנים. לעתים נוכל "לשחק אותה שהכל טוב" אבל האני הפנימי שלנו יזכיר לנו שזה מזויף.

דלית, את אומרת גם ש"בעבר גם חשבתי שאני מאוד מיוחדת ובעלת תכונות חזקות ויותר אהבתי את עצמי". אני מבין שזה לא המצב בהווה.
האם שאלת את עצמך מה מונע ממך ה*י*ו*ם לא לאהוב את עצמך? או מה גרם לך להפסיק להרגיש "מאד מיוחדת"?
יתכן מאד שהתשובה למצבך נמצאת בתשובה לשאלות הללו ולעוד כמה כמוהן. התשובות מאוחסנות בתוכך ויש להוציאם לאוויר הצח ע"מ שיעלמו ויפסיקו לחסום את דרכך.
זה מה שאנו עושים באימון: שואלים שאלות, מקשיבים, שואלים עוד שאלות וכך הלאה עד שהלקוח רואה את עצמו בצורה בהירה ואמיתית. בלי זיופים. אז מתרחשת הטרנספורמציה.
את מוזמנת להתנסות.

תבורכי בימים של שמחה!
גרשון.