איך מתמודדים עם תחושת כשלון ?

תודה על פנייתך.

מצד אחד נראה שאתה מיטיב לתאר את האתגר שעומד בפנייך:
אינך מבקש להתמודד עם "תחושת כשלון" כתוצאה מחוסר עמידה במשימה זו או אחרת, אלא להתמודד עם סוג "חוסר מוצלחות" כללי כזה...

עם זאת, תחושת כישלון גורפת, כזו מהסוג שגורם לך להרגיש "תמיד מאחורה, תמיד נכשל"- אינה מעידה על חוסר מוצלחות "אובייקטיבי" אלא על חוסר הערכה עצמית.

בחיים האמיתיים יש אנשים "מוצלחים" יותר או פחות- ב-ת-ח-ו-ם- כזה או אחר !!!

אם תשאל אותי- אני לגמרי לא מוצלחת במדעים מדוייקים, בריקוד בלט ובהכנת עוגות...
אבל, לצורך העניין- אין על הממולאים והעוף בתנור שלי...בתור פקידה בצבא חשתי ממורמרת ולא במקומי, לכן גם לא הייתי "כזו מוצלחת". אולי אם הייתי משקית ת"ש כולם, כולל אותי, היו נהנים ממני יותר?....

אינני יודעת במה אתה עובד, מה עשית בצבא או מה אתה לומד- אולי אתה פשוט "לא מוצלח" בלעשות את הבחירות הנכונות עבורך? אם תבדוק- אולי תמצא ש "הצדדים האנושיים הסימפטיים" שלך הם מקור הכוח והעוצמה שלך ועלייך לבקש לפתח אותם?

אולי אתה לומד אריתמטיקה של יצורים חד תאיים כשאתה בעצם צריך ללמוד פיזיולוגיה של עצמים דוממים ולכן את "נכשל" ומסיק שאתה שונא ללמוד?
אולי בכלל יש קושי אובייקטיבי שמונע ממך להתרכז, וגורם לכך שאינך מצליח ללמוד ומכאן אתה מסיק שאתה שונא ללמוד בתרבות שמקדשת לימודים?
נסה לחשוב- מתי בפעם האחרונה עשית משו שנהנית ממנו? כל דבר? האם כשראתה נהנה אתה עדיין "נכשל"?

בכל מקרה,
אימון הוא מקום מצויין לחקור לעומק ולרוחב, לתת שם וללמוד להינות מהיכולות והיתרונות הרבים שאני בטוחה שיש לך וללמוד כיצד לבחור את הבחירות שמחברות אותך לאותן עוצמות וחוזקות.

אתה מוזמן לנסות ושיהיה חג (ב)חירות שמח!

שלום בחור טוב בגדול שיש לו צדדים אנושיים סימפטיים מאוד!!!

איזה כיף היה לקרוא את התחלת ההודעה שלך! תאר לעצמך שגם כך היתה מסתימת, ללא כל התוספת שבאה אחריה...

מעיון בכתוב נראה שישנה בעיה בקשר לשבע מילים הכתובות בהמשך: "אני מבחינה תרבותית נמצא איפה שאמורים לעשות..." וכנראה משפט זה מייצר אצלך קונפליקט לא מבוטל. מצפים ממך לעשות XX ואתה רוצה לרצות את הסביבה אך האני הפנימי-האמיתי שלך מתנגד לכך.
אין ספק שבמצב כזה קשה להצליח במשימה.

אין תשובה חד משמעית מהמותן לשאלתך איך מתמודדים עם זה. צריך ללכת פנימה ולבדוק איפה למדת להתנהג כפי שאתה מתנהג? איזה פרדיגמות שיצרת ולא משרתות אותך מנהלות את חייך? מה יביא אותך להוויה של הרמוניה ושקט נפשי (שזה מה שכולנו שואפים אליו)? ועוד כל מיני שאלות מעניינות וחשובות. בקיצור, עבודה באימון.
באימון הוויתי תגלה ותכיר את האני האמיתי שלך. זאת הטרנספורמציה שתאפשר פריצת דרך ביחס לתחומים שאתה "לא מצליח" (להתחלה, תמחק מהלקסיקון שלך את המילה "כשלון"), או במילים אחרות "אתה לא מצליח לספק את מה שאחרים מצפים ממך".
זו עבודה שכדאי להשקיע בה כי בסופה יש הרבה שלווה וסיפוק.
ברוח החג המתקרב ובא, זו יציאה מעבדות לחירות!

בהצלחה וחג שמח,
גרשון.

נדמה לי שהבעיה אינה תחושת הכשלון, אלא זאת תוצאה של בעיה קודמת: כדאי לבדוק למה אתה "מפונק", למה אתה לא אוהב ללמוד, למה אתה לא מתאמץ במקומות הנכונים, ומשם להמשיך. בהצלחה

בעודי מחפשת בגוגל תחת המילים "תחושת כשלון", הגעתי לפורום הזה וקראתי את מה שכתבת, הרגשתי שזאת אני, מילה במילה.
אני בת 21, ותמיד הייתי מודעת לזה שאני לא מספיק מעריכה את עצמי, זה סוג של מעגל- אתה לא מעריך את עצמך ואז אתה נכשל, שזה גורם לך עוד פחות להעריך את עצמך וכך אתה שוב נכשל ושוב חוזר על עצמו המעגל הזה, אני פשוט החלטתי שאי אפשר לחיות בצורה כזו , זה משפיע על כל תחומי החיים. אז החלטתי לבדוק אם יש עוד אנשים כמוני, ועכשיו באמת קיבלתי את הרעיון של מאמנים אישיים!! (חבל שאין תקציב כרגע...) אז יש תקווה חבר אל תתייאש...

:)

שלום לך מחפשת תשובה,
אני שמח שמצאת אותנו.

תרשי לי לצטט מההודעה שלך: "אני פשוט החלטתי שאי אפשר לחיות בצורה כזו , זה משפיע על כל תחומי החיים. אז החלטתי לבדוק אם יש עוד אנשים כמוני, ועכשיו באמת קיבלתי את הרעיון של מאמנים אישיים!! (חבל שאין תקציב כרגע...) אז יש תקווה חבר אל תתייאש..."

אז ראשית כל, למרות האימרה המפורסמת, אין שום נחמה בצרת רבים. נכון שישנם עוד "אנשים כמוך", ורבים, אך חוסר ההרמוניה, השלווה והשקט הנפשי הוא 100% שלך.
אם ב-א-מ-ת החלטת שאי אפשר לחיות בצורה כזו ואת חשה שאימון אישי הוא פתח לפתרון המצב (וזה באמת נכון!), חבל על כל רגע של תקיעות וסבל מיותר.
במילים פשוטות: בואי להתאמן. על כסף נדבר אח"כ. תמיד מוצאים פתרון.
את מוזמנת להתקשר.
גרשון.

100%מסכמה