הורים מתערבים

שלום לך,

איני יודע ואיני יכול לדעת מה מסתתר מאחורי הודעתך. מה הם המטענים הסמוים והגלוים שכל צד סוחב עליו, מה הן הציפיות, איזה הסטוריה ביחסים הובילה לנקודה שאת והוריך נמצאים כרגע.
אבל דבר אחד אני יודע: תמיד אפשר לדבר על הדברים בשיחה כנה ופתוחה אך אני מציע כמה תנאים לשיחה שאת צריכה לקבל על עצמך:

1) את צריכה לנהל את חלקך בשיחה בהמון כבוד כלפי הצד השני, בשקט, ללא הרמת קול.
2) את אמורה להביע הערכה ותודה על מה שהוריך עשו עבורך עד הלום (אני בטוח שתמצאי סעיפים).
3) טיעוניך אמורים להיות בוגרים, הגיוניים ומספקים בעיני הוריך.
4) את אמורה להיות כנה ומשתפת את הוריך במה שאת מרגישה וחשה.
5) את אמורה להקשיב בכבוד ובסבלנות לטיעוני הצד השני ולנסות להבין מה המצוקות והחששות שעומדות מאחוריהן. כאן יש לך הזדמנות לספק להוריך ביטחון והרגעה בצורה בוגרת. תנסי.
6) בדקי מה הפשרה שיכולה להווצר לשביעות רצון שני הצדדים.
7) והכי חשוב, את לא יכולה לצפות לשנות את הוריך. את יכולה רק להראות מי את באמת בשיחה בוגרת, מכבדת ומשכנעת.

מקווה שעזרתי ושהתוצאות יצדיקו זאת. בהצלחה!
גרשון.

שלום חנוקה
אין לי כל כונה להעביר ביקורת, רק תבדקי מה את משדרת מתחת לפני השטח.
אם את מבקשת עזרה ספציפית ביותר, זה מזמין התערבות!
באימון תוכלי לבדוק איך את מנערת את ההורים ממך, או בשפה עדינה יותר יוצרת גבולות שכנראה לא היו מעולם מספיק ברורים.
דרך אגב, יש הורים שרואים בצאצאיהם ילדים גם כשה"ילדים" עברו את גיל 50................
בהצלחה