חברות חולנית

שלום דפנה,

תודה ששיתפת אותנו.

לגבי מערכת היחסים עם ידידתך כפי שאת מתארת אותה, יש לי רק שאלה אחת אליך:
מי את (איזה מין אדם את) שמאפשרת קיום מערכת יחסים כזו? זו שאלה שהייתי ממליץ שתנסי להשיב עליה.

אנו יכולים לשנות רק את עצמנו, לא אחרים.
במערכת היחסים הזאת את אפשרת והסכמת לקיומה כפי שאת מתארת. ובכל מצב שאנו מאפשרים התרחשותו של עניין כלשהו, יש לנו ללא ספק רווח כלשהו מהעניין. האם את יכולה לזהות האם היה ומה היה הרווח הזה?

ידידתך היא מי שהיא ואת מי שאת. את יכולה לשלוט רק על מה שאת עושה, מגיבה, יוזמת, חשה וכו'. רק על עצמך ועל זה את גם אחראית.
זה לא קשור לידידה שלך, זה לא קשור למה שהיא בתוך היחסים שלכן, זה קשור רק אליך. רק אליך. ואם את מוכנה להתמודד עם עצמך (ולא עם הידידה שלך וצורת ההתהלות שלה!) אז יש על מה לדבר ויש סיכוי לך להגיע להרמוניה עם עצמך, שקט נפשי ורווחה (ותופתעי לשמוע: אולי אפילו למערכת יחסים חדשה ושונה לחלוטין עם אותה ידידה..).

אז בהצלחה רבה וגמר חתימה טובה!
גרשון.

אני לא יודעת מה לא הבנת מבין השורות שכתבתי, אבל ברור לי שלא הבנתי אותי נכון. (אולי מפני שאין לי מספיק מקום כדי לכתוב את הכל).
בכל אופן עניתי בשבילך על השאלות, פחות מאשר בשבילי, אבל לא אשקר שהייתי אדישה לזה. למשל על שאלתך מי אני שמאפשרת מערכת יחסים שכזו? אענה לך מה שעניתי לעצמי בעבר: אני בנאדם מן השורה, חברותית ואוהבת אנשים, בנאדם טוב ורחמנית (אולי אפילו במידה מוגזמת) שמאמינה שצריך לסלוח ולתת לאדם הזדמנות לשנות ולהשתנות.
אמרת שאני זו שאפשרתי את זה, וממילותיך אני מבינה שאתה מאשים רק אותי. יכול להיות, שבאמת אפשרתי לה לנהל / לנצל אותי אבל כל זה קרה כי היא העמידה אותי במצב כזה. אתן לך דוגמא: ישבנו יחד במסעדה וחזרנו הביתה ברכבי. המושב שלי קרוב יותר לעיר ומהמושב שלי לשלה- המרחק הוא כ10 דק'. היא אמרה לי שבעלה יקפיץ אותה מהצומת של המושב שלי כי אמרתי לה שאני ממהרת. כשהגענו למושב שלי היא אמרה לי שבעלה לא יגיע ושאני אוריד אותה בצומת, והיא כבר תסתדר... שאלתי אותה- למה הוא לא בא והיא אמרה שהוא חולה. (כמובן שזה היה שקר, כמו תמיד.(אל תשאל איך אני יודעת, כי אין לי מקום לספר...)פשוט שניהם ידעו שאני לא אשאיר אותה לבד וניצלו את זה. השעה היתה 12 בלילה, בחורה לבד בצומת חשוכה במרכז הארץ- תסכים איתי שזה דיי מסוכן! אז הקפצתי אותה. לא נותרה לי ברירה. זה נכון שיכולתי להשאיר אותה שם לבדה ובכך לגרום לה לא לשקר לי לעולם! וגם לא לנסות אפילו לנצל אותי שוב, אבל כל אחת היתה עושה את זה. אז אתה יכול להגיד: היית משאירה אותה שם והוא היה בא לקחת אותה. אבל בנתיים היא נמצאת 10 דק' לבד בחשכה, וגם ב10 דק' עלול לקרות משהו...
לשאלתך מה הרווחתי אענה שרק ברגעים שהיינו לבד, רק אני והיא- הרווחתי חברה! היה לי כיף לצאת איתה, לספר לה, לשמוע אותה- אבל ברגע שהגיע אדם נוסף- היא לא היתה היא! ואם אתה רומז שאני "הרווחתי" ממנה משהו-כלומר שניצלתי אותה- אתה טועה וגם מעליב אותי מאוד! דרך-אגב, בעלה נפרד ממנה לתקופה מסויימת והוא אמר לה שמה ששבר אותו וגרם לו לעשות את הצעד הזה- זו היא- שאין לה אופי-(לדוג': הם התחתנו כשומרי מסורת ופתאום הוא החליט לא לשמור שבת- היא עשתה מה שהוא רוצה בלי למחות, בלי לשאול-פשוט עשתה מה הוא עשה. (ולי היא אמרה שהיא ממש לא שלמה עם זה...) וגם כשהם היו פרודים הוא אמר לה שכ"כ הרבה פעמים הוא תפס אותה על שקר- אפילו שקר טפשי וסתמי- וזה הוריד לו את הערך שלה. הוא אמר לה: כמה בנאדם יכול לשקר? אם משקרים אז משקרים בשביל השלום, אבל לא על כל שטות אפשרית. זה פשוט יוצא לה כבר בלי שליטה (פעם היא גם אמרה לי את זה, שהיא מתחילה עם שקר אחד, והשאר פשוט זורמים לה...)
טעית כשחשבת שאני מנסה לשנות אותה. ממש לא! זה לא התפקיד שלי. אני רק חושבת שאם היא תשתנה זה יעשה טוב קודם-כל לה אבל גם לסובבים אותה. עוד טעות: אני לא מחפשת אשמים רק מחפשת מה יעשה לי טוב. ואולי מה שיעשה לי טוב זה לא להיות בקרבתה...

לדפנה שוב שלום,
צר לי שלא הבנת את תשובתי נכון. אולי לא הצלחתי לבטא את הדברים בצורה מובנת.
בכל זאת, אני מציע לך לקרוא שוב את את התשובה. אני בטוח שלא תצליחי למצוא בה לא את המושג "אשמה", לא "ביקורת" ולא "שיפוט". אפילו לא ברמז, כי לא כך אני חושב ופועל.
הצעתי לך רק לנסות ולהסתכל על היחסים האלה מזווית אחרת, שונה.
לשנות את הגישה, לא להתבונן על מה שידידתך עושה ואיך היא מתנהגת, אלא להתייחס רק לאיך את בתוך המערכת הזאת ולמה שהיחסים הללו גורמים לך וכנראה שכבר הגעת למסקנה כלשהי במשפט האחרון של תגובתך: "ואולי מה שיעשה לי טוב זה לא להיות בקרבתה..."
אז תבורכי ושיהיה בהצלחה,
שנה טובה!
גרשון.

כנראה שבאמת לא הבנתי אותך נכון...
אכן, מתגבשת אצלי החלטה בנושא הזה ואני מקווה שאחליט את ההחלטה הנכונה.
שנה-טובה ותודה-רבה, דפנה.

שלום דפנה,
ראשית, תודה על תוספת ה"מר". זה בסדר, אך אפשר גם להסתפק פשוט ב "גרשון"...
אני מברך אותך ואני מאחל לך שאכן תקבלי את ההחלטה הנכונה עבורך, החלטה שאיתה תרגישי שלמה, בהרמוניה ושיביא לך שקט נפשי. בהצלחה!
בכל מקרה, אם תרצי מתישהו להתעמק בנושא או בנושאים אחרים, הפרטים בתחתית ההודעה.
שנה טובה וחג סוכות שמח!!!
גרשון.