ביקורת עצמית

ליאורה יקרה,
והנה בכל-זאת הוצאת מפיך משפט מתוחבר ואת מבטאת עצמך היטב ולמרות שאת אומרת שאת "לא מצליחה להגיד כולם" הנה אמרת.
התופעה שאת מציינת נמצאת על פי רוב אצל אנשים ששקועים חלק גדול מהיום במחשבות אודות הדימוי העצמי שלהם - "מה חושבים עלי". זאת תפיסה עצמית שעל-פי רוב יש פער בינה לבין המציאות, ז"א תמיד את הרבה יותר ממה שאת חושבת שאת.
עיקר הפעולה האימונית כדי לפתור את העניין היא ביצירת אקטים של התיידדות עם עצמך ובעצם ביצירת מערכת יחסים טובה בינך לבין החלק הפחות מודע שבך, החלק האוטומטי אשר מפעיל אותך לדיבור. יש כל מיני דרכים לעשות זאת ולא יהיה רציני מצידי להיכנס לכך מעל היריעה הזאת. מה שכן אני יכול לומר שכדי להבין איך ליצור דיאלוג פנימי טוב עם האני הפנימי שלך עלייך לשים לב לרגשות שלך: רגשות שליליים תמיד ייקחו ממך אנרגיות. רגשות טובים יעצימו אותך וישרו עלייך ביטחון. כמו שאמרתי - יש לא מעט כלים באימון ליצור רגשות טובים יותר אבל לימוד השימוש בהם מצריך שיחה אינטימית בין המאמן למתאמן - מה שיגרור בעקבותיו דיאלוג פנימי אינטימי ומכבד בינך לבין עצמך.
בהצלחה,
איציק

שלום ליאורה,

נראה לי שקבלת תגובה מורחבת וממצה מהקולגה שלי, אבל אני רוצה להוסיף עוד כמה מילים.

ראשית, מבורכת את ותבורכי על כך שאת חושבת על כל משפט שיוצא לך מהפה! חלק גדול מההולכים על שתיים סובלים דווקא מבעיה הפוכה ואז התוצאות לפעמים באמת קשות...

לגבי יתר הנתונים שאת מציינת בהודעתך: שאת חושבת "יותר מדי" ושאת "לא מצליחה להגיד כלום", אני הייתי מניח אותם מתחת לזכוכית מגדלת ובודק כמה יש בהם מהשיפוט העצמי המחמיר וכמה יש בהם מן האמת האובייקטיבית. את זה תוכלי לעשות בתהליך אימוני, בהחלט.

אז בהצלחה רבה,
גרשון.

הפתרון היחידי באמת הוא להזכיר לעצמך כל הזמן שלא אכפת לך מה חושבים עליך או איך את נראית בעייני האחר..
אצלי זה עובד בינתיים:)

ובאמת שזה נובע אך ורק מחוסר ביטחון עצמי, לדעתי..