עזרה בבקשה!!

שלום לבת ה-18 היקרה,
אל מול המכתב הארון והמתרגש והמרגש שלך אני מציב תשובה פשוטה:
את מתארת עצמך כמישהי מיוחדת ובעלת מידות טובות וערכים מעולים.זאת התחלה טובה.
את ערה ומפוקחת לגבי הקושי שלך בתקשורת עם בני המין השני.
ההבדל בין המודעות שלך לכך שאת בעלת מידות טובות לבין המציאות - שלא מזמנת לך בחור כלבבך - ההבדל הזה הוא גדול וכולו בעצם ר-ק בראש שלך...
להווה ידוע שמחשבות לא מחמיאות שלך על עצמך כמי שלא יכולה למצוא בן-זוג - זוללות את כל הכוחות שלך והן ע-צ-מ-ן לא מאפשרות לך ל-מ-צ-ו-א בן-זוג.
ולכן כל העבודה היא על הראש שלך, על המחשבות שלך ועל הרגשות שנוצרות כתוצאה מהמחשבות השליליות.
ההצעה שלי היא שקודם כל פשוט תירגעי.
בכל מחיר.
נסי ואז חזרי אלינו ב-BeOK כולנו רוצים לשמוע מה עבר עליך אחרי שנרגעת.
בהצלחה,
איציק

איציק תודה רבה לך..!! אני קראתי את מה שכתבת לי, ואז לקחתי על עצמי באמת נטו להירגע...
ואני רוצה להגיד לך, להפתעתי הרבה!!! > שמאותו יום שענית לי חזרה >> השתנתה הבעיה שהציקה לי,
פתאום יש לי שיחה בפלאפון מידיד מהשיכבה שלי
סיימתי כבר את הלימודים- אבל פתאום אני רואה עוד ידיד מהשיכבה, והתחלנו לדבר , והרגשתי הכי נוח שיש... ראיתי שזה לא כזה נורא
כי אני כל פעם הייתי חושבת שחושבים שאני רעה... אני ממש לא יודעת למה , אתה יכול להסביר לי ממה זה נובע???
כי הרי אני לא רבתי עם אף אחד ולא אוהבת לריב, ולא עושה משהו לא בסדר
אני שואלת אותך את זה.. כי אני בטוחה שזה עדיין לא השתנה אצלי בראש ב100% ... עכשיו אני מרגישה בסדר עם עצמי.. אבל יכול להיות שזה עוד יופיע לי שוב...

ואני יגיד לך שזה מאוד הצחיק אותי שדיברתי איתו(עם הידיד) > וזה ילד שבבית ספר לא יצא לנו אף פעם לדבר!
אבל יחד עם זאת זה שימח אותי, שסוף סוף אני באמת הרגשתי שמשהו טיפה משתנה.
וכשדיברתי איתם השיחה הייתה ממש נחמדה וכיפית
למדתי להכיר שזה לא כזה נורא... שאין לי ממה לפחד וממה לחשוש
הרי בסך הכל אני לא עושה שום דבר רע בזה שאני רוצה להכיר ולדבר, להפך.
אני מקווה שזה ימשיך ככה...

אבל לגביי הביטחון שלי, אין לך שום דרך להגיד לי איך לשנות את הביטחון?
הבעיה בביטחון אצלי >>>
שהוא יורד רק כאשר אני נימצאת ליד הילדים מהשיכבה שלי >שאין לנו דיבור אחד עם השני... ובמקום שאני כן ידבר איתם, אני מסתגרת וזה חבל לי מאוד!!
אני שמתי לב שבמסגרת(כמו הבית ספר) יש לי בעיה להתחבר לילדים סביבי
שרק מחוץ לבית ספר זה מצליח לי
ויש לי עוד מעט נשף, אני רוצה שכן יהיה לי ביטחון לרקוד עם כולם ולא לפחד.
לסיים את זה( את הבית ספר) בצורה הכי טובה וכייפית שיש, שאני יראה שלפחות בסוף השנה אני כן מדברת עם עוד ילדים מהשכבה
אני ממש מפחדת שבצבא, אני לא יצליח להתחבר אל אנשים
אני רוצה לשנות את זה אחת ולתמיד....
אני אשמח אם תוכל לענות לי על זה
תודה רבה רבה לך !!!!

למצליחה (לשעבר "עזרה דחוף"),
החיפזון הוא מהשטן - לכן וותרי על הדחיפות.
אני שמח שניסית משהו והוא הצליח. זאת תכונה מעולה לנסות משהו חדש ובעצם שינוי הרגל מחשבתי או רגשי זה ה-א-ו-מ-ץ בכבודו ובעצמו.
אין גבול עד כמה את יכולה להיות רגועה ואני לא אומר להפסיק להתרגש. מה שאני אומר זה שתנהלי את הרגשות. תמשיכי כך ותראי נפלאות.
את אומרת ש"את חושבת שאת רעה" - מרתק ומפתה לענות לך על שאלה כזאת אבל קשה לענות על כך בלי להכיר אותך דרך שאלות עומק. מה שכן - אוכל לומר עכשיו זה שברור שזה דימוי שלך בלבד. ברור שאם מישהו ממשי היה אומר לך את זה - זה היה ממש מרגיז אותך - הלא כן? מה היית עושה? כועסת עליו! שואלת אותו למה? ומה שאני ממליץ, זה שבכל פעם שאת מרגישה כך שאלי את עצמך "למה?" במה את "רעה"? אל תניחי ללוחש הזה בפנים לומר לך את זה.
מגיע לך ליהנות מהנשף הסיום. הוכחת שיש לך אומץ ואת כבר יודעת איך להשתמש בו. עשיי את זה שוב ותיהני גם מהנשף וגם מההתרגשות. זה שווה!
בהצלחה,
איציק

איציק תודה רבה לךךךךך!! ובאמת שמתי לב שכשלא חושבים על זה ולא ממהרים זה מגיע.. אתה צודק בהכל.. תודה רבה רבה, שיהיה לך יום טוב!