איידס?

שלום,
אני בן 16 וכמה חודשים וכך גם חברתי (לומדים בי"א).
שנינו ביחד במערכת יחסים של חברות בת שנתיים וחודש וקצת שכוללת הרבה אהבה, עזרה, תמיכה, בילויים וגם בין היתר, מיניות (כמו בכל מערכת יחסים רצינית ואמיתית).
אנחנו ילדים שלומדים ומקבלים ציונים טובים, ילדים די מצטיינים מבחינה לימודית וחברתית. אנחנו ילדים "טובים" ובריאים, כלומר, אנחנו לא מעשנים (לא סיגריות ולא נרגילות), לא עושים סמים ומשתדלים שלא לעשות שטויות וכו'.
בכל מקרה, החברות בת שנתיים הזו שלי ושלה היא מערכת היחסים הרצינית ביותר שהייתה לשנינו: לי לא הייתה חברה רצינית, לה לפחות היה סוג של "סטוצ'" של חודש או משהו (חוץ מנשיקה ראשונה עם ה"סטוצ'" שלה לא קרה שום דבר).
בכל מקרה, לא רק מערכת יחסים רצינית וארוכה ראשונה אלא גם התנסות מינית ראשונה (משמע, שנינו היינו בתולים "למטה" ו"למעלה"):
ירדנו (מציצות וליקוקי הפין + מציצות וליקוקי הפות) ועשינו ביד (שפשופים, לא הוחדרה לה שום אצבע שלי או שלה) אחד לשני כבר כמה פעמים במהלך השנתיים. לא הייתה חדירת פין או אצבע לפות.
היינו מודעים לכל הקטע של האיידס עוד מזמן, דיברו איתנו בבית הספר וגם אני נוטה להתעניין מהאינטרנט. אנחנו לא ילדים קטנים (אפשר להתפשר על נערים) ואנחנו מספיק בוגרים. יש לנו ראש על הכתפיים. נזהרנו כמה שיכולנו; כשלאחד מאיתנו היה פצע פתוח וירד דם או כשאחד מאיתנו היה חולה לא היינו "משתובבים" (אולי רק אם היה מדובר בהצטננות קלה ביותר).
לאחרונה התקיימה עוד הרצאה על איידס שהכניסה אותי ואת חברה שלי לחרדה.
אומנם אין סממנים לאיידס שיכולים להעיד על כך שאנחנו חולים או נשאי איידס אבל שנינו לא מרגישים שום תחושה שונה, גם לא עייפות.

כמובן שהדרך הכי בטוחה לדעת היא בדיקה, ואנחנו אכן רוצים ללכת להבדק אבל זה קשה כשאנחנו לא רוצים שההורים ידעו שקיימנו מין אוראלי (ואני מאמין שאתם מבינים אותי... מי היה רוצה שהוריו ידע זאת?) וגם אין לנו זמן להיבדק, לימודים מפרכים!
אנחנו גם נשתמש בקונדום בסקס, אבל זה כבר שיגיע הרגע והזמן המתאים ;)

אבל בכל זאת...
יש סיבה לדאגה?