בבקשה בבקשה אם אפשר פרופ

האם ה"עוד אלמנטים" שבודקים בבדיקת NAT חוץ מרמת נגיף בדם "מחפים" על כך שנגיד והרמה נמוכה ולכן הבדיקה לא תזהה רק בגלל הרמה הנמוכה של הנגיף בדם .

(ומה לגבי הELISA עשיתי ) תודה

שלום אדיר, אני יכול לענות לך רק על התשובה השניה לפחות עד שהפרופ' יענה לך.
בדיקת ELISA ברגע שיש תשובה- היא לא משתנה.
אתה דיברת על החלבון של הנגיף, החלבון שלו עולה בשלב התחלתי של ההדבקה.
ואילו הנוגדנים נשארים לתמיד (ההגיון הוא- שנגיף הHIV נשאר תמיד בגוף והתאים הלימפוציטים המודבקים מגרים תגובה חיסונית ויצירת נוגדים, לכן תמיד בדיקת הנוגדנים תהיה אמינה).
רק בריאות

מה זה אומר הדברים האלה מוטציות או קומלפקסים ? קראתי על תסמונות CVID ןXLA אבל פרופסור אמר שהייתי אדם חולה כל הזמן אם היה לי את התסמונות הללו אז אני לא מפחד(תסמונות של שיבוש בייצור נוגדנים). אבל בקשר למוטציות או קומפלקסים מה זה אומר ? האם אפשר בכל מקרה לסמוך על על הELISA וגם על VDRL (לאחר 4 וחצי חודשים VDRL לעגבת)?
תודה יש איך לתקשר איתך במייל אולי ? הסטודנט לבילויוגיה

מה זאת אומרת החלבון שלו עולה בשלב התחלתי של ההדבקה?

למה הכוונה? שאחר כך הוא יורד וקשה לזהות ? או שכבר בהתחלה הוא עולה כלומר אין מצב שלא מזהים את החלבון בבדיקת NAT ? וכמובן האם בודקים עוד דברים מן הסתם בבדיקה הזאת שגם אם הרמה נמוכה של הנגיף יש עוד פרמטרים שעוזרים לזהות בוודאות? ושוב שאלה אחרונה , לפי מה עולה או יורד רמת הסף של הזיהוי של הנגיף בגוף מבחינת לוח זמנים של המחלה אחרי ההדבקה אם וכאשר זה נכון בכלל מה שאמרתי

החלבון הנגיפי הכוונה- האנטיגן, כאשר הוירוס חודר לתאים הם מפרקים את הקופסית שלו ומציגים על פני התאים, החלבון הזה עולה בעיקר בשלב הראשוני של ההדבקה (הוא זה שגורם לתופעות דמויות שפעת לעיתים רחוקות שאחר כך נעלמות) בדיקת הקומבו היא זאת שמאתרת אותו והיא אמינה לתקופה של שבועיים -ארבעה שבועות. לאחר מכן שנוצרים נוגדנים כנגד החלבון הויראלי הוא פשוט יורד ומה שנשאר זה הנוגדנים ובכמויות גדולות.
תזכור שלמערכת החיסון לוקח זמן לייצר נוגדנים בכמויות גדולות כי קודם כל היא צריכה "לזכור" מי פלש לגוף ואז להכין תאים מיוחדים שיתמחו ביצירת הנוגדנים בכמויות גדולות, על זה בדיוק עובד החיסון- מזריקים נגיף מוחלש עם החלבון הויראלי (כלומר המעטפת שלו בלי החומר הגנטי המסוכן) וזה מגרה את מערכת החיסון ליצור תאי זיכרון שיצרו המון נוגדנים בכל חדירה נוספת.

בדיקת NAT- היא למעשה PCR של הנגיף, היא בודקת דבר אחד- את החומר הגנטי שלו, כלומר ישירות את החומר הויראלי עצמו, לא חלבון ולא נוגדנים אליו, לחומר הגנטי של הוירוס קוראים RNA והוא דומה מאד לDNA שאנחנו מכירים. לוקחים דגימה של דם מהמטופל ומתחילים עם אנזימים לנסות לשכפל את הנגיף, הבדיקה מאד ספציפית כי רק אם הפריימר המלאכותי נצמד לנגיף יהיה ריבוי שלו, אם אין נגיף- אין ריבוי- ולא רואים כלום.