הידבקות ממחט ושרידות-היסטרית מאד

שלום. זה מקרה קצת לחוץ ומוזר , אבל איני נרגעת. לפני כיום דרכתי על הדשא בבית חולים וראיתי לידי מזרק, לא דרכתי על המזרק ולא ראיתי שהיתה מחוברת אליו מחט, אבל נלחצתי שאולי המחט יצאה מגוף המזרק ולא ראיתי. הנעל שהייתי איתה היתה קרועה למטה והסולייה ממש כמעט קרועה( לא במצב שכף הרגל באה במגע ישיר עם הריצפה אבל קרועה ודקה) חששתי שבקלות נדקרתי מהמחט שיצאה מהמזרק,אמנם לא ראיתי מחט וגם לא הרגשתי סימן דקירה אבל חששתי שאולי בגלל שזה היה דשא לא ראיתי היטב אםהיתה מחט, אני חוזרת שלא הרגשתי דקירה, אך אולי בגלל שעור כפות הרגליים אצלי הוא קשה יותר לא הרגשתי דקירה. שבכל זאת קרתה..? בהמשך לכך:, אחרי יום וקצת מאירוע זה ( כ 30 שעות) מאירוע זה, בדקתי על עצמי בבית האם יש סיכוי שלא ארגיש סימן דקירה ובחנתי את זה ע"י כך שהכנסתי ממש לאותה נעל סיכת בטחון ( מהסוליה לתוך הרגל) ודרכתי על מנת לוודא אם אני מרגישה דקירה, ואז אכן נדקרתי מסיכת הבטחון, אבל אז נלחצתי שאולי הדקירה הזו העבירה את הנגיף , שכן אולי היה דם שדרכתי עליו בדשא או בכלל במהלך אותו יום ( או דם מהמחט או סתם דם שהיה ) ואז זה נגע בסיכת הביטחון שממנה נדקרתי בנסיון שערכתי בבית והעביר לי את הנגיף כך את הניסוי הזה ערכתי כיום אחרי המקרה אני יודעת שהנגיף לא ישרוד כיום שלם מחוץ לגוף, אבל אולי בגלל שקפלי הנעל סגורים וחנוקים, וגם ירד גשם, מה שמשנה את הטמפרטורה והלחות , ואז אולי הנגיף ( אם היה בין קפלי הסולייה הסגורים ) בכל זאת שרד או בכלל שבאיזה שהוא שלב סתם דרכתי על דם נגוע ואז שוב הנעל הזו דרכה באותו מקום ממש כמה דקות לפני הנסיון שלי ( אפילו בבית) וכך הנגיף נשאר ונשאר והועבר לגופי אני מודעת לכך שאני מאוד היסטרית והשאלות נראות משונות,אך בכל זאת אשמח להתייחסות מהירה כי אני בלחץ. מעבר לכך אני יודעת שיש אנשים שמוגדרים עם חרדת איידס, ולצערי נראה לי כי אני אכן חרדה בצורה מוגזמת, ואיני מצליחה להירגע, חרף הבנתי הראציונלית שאני היסטרית . היכן ועם מי ניתן לטפל בחרדת איידס ? תודה רבה דורה