לכולם

לכל מי שמתלבט אם ללכת להיבדק אני רוצה לומר: לפני שבעה חודשים עשיתי משהו שלא הייתי צריך לעשות, ורק לפני 3 ימים אזרתי אומץ סופסוף ללכת לבדיקה. עד שעשיתי את הבדיקה חיי היו סיוט, הייתי בפחדים מטורפים, לא יכולתי לשמוח, כמעט לא יכולתי לישון, חייתי ממש כאילו כבר נדבקתי ח"ו. עד שהבנתי שאני חייב פשוט חייב ללכת להיבדק כבר, ושאפילו במקרה שזה ייצא ח"ו חיובי- זה לא ישנה הרבה כי ממילא אני כבר חי עם כאילו-המחלה. אז הלכתי להיבדק, אחרי שבעה חודשים של סיוט מתמשך. החצי שעה שחיכיתי לתוצאות הייתה החצי שעה הכי ארוכה בחיים שלי. הלב שלי פעם כמו מנוע 100000 סמ"ק, ואז קראו לי. הרופא אומר לי "שב". ברגע שהוא אמר את זה כמעט חטפתי התקף לב, ואני שיא הרציני. ואז הוא אומר: אוקיי, יצאת שלילי... הרגשתי כאילו אבן של 10000 טון יורדת לי מהלב. בקיצור חברים.... לכו להיבדק- זה כל כך שווה את זה :)
ולכל הרופאים: אם הבשורה היא טובה, בחיים, אבל בחיים אל תגידו לשבת!
האמת שבדיעבד אני יודע שהחששות שלי היו כל כך לא מציאותיים, כי אחרי הכל הייתי עם קונדום, ולפחות מ0.1% מהאוכלוסייה יש איידס, וגם בשבעה חודשים שחיכיתי ידעתי את זה, אבל לא המוח מדבר במקרים האלה אלא הלב.