הכאה בלי סיבה

בני בן שנתיים ומזה כחצי שנה הוא פונה לילדים אחרים שאינו מכיר בסיטואציות חברתיות שונות על ידי הכאתם באופנים שונים. הוא יכול לדחוף, לשרוט, להחטיף.
בקליטתו בגן היה מרבה לנשוך אבל זה עבר ובגן יש מעט מקרי אלימות.
כיום אני חשה קושי לצאת איתו למפגשים חברתיים בנוכחות ילדים אחרים צעירים ממנו או בני גילו מבלי שאצטרך להשגיח עליו כל רגע. אני נמנעת מג'ימבורי ומפעילויות דומות מסיבה זו.
לאחר שהוא מכה הוא מבין כי פעל בצורה שאינה מקובלת. אנו מגיבים בחריפות ובדרך כלל הוא יושב בצד או מיד לאחר מכן ניגש איתי לילד או הילדה ומבקש סליחה.
הוא גם מגיב באשמה לאחר שעה או שעתיים בכך שמספר על ילד שבכה כי הוא נתן מכה.
אני אובדת עצות כיצד להפסיק התנהגות זו.
אני מגיבה בעקביות, מסבירה לו שזה לא נעים לילד והוא בוכה, אך אין שיפור.
מה ניתן לעשות?
חשוב לי לציין כי בני הוא ילד עליז מאד, מלא שמחת חיים, מרבה לחבק ולנשק ופעמים רבות חולק את צעצועיו וחטיפים על ילדים אחרים בשמחה. אך יש מצבים "שהשד" בו.
האם הוא זקוק לעזרה מקצועית?