מתוסכלים

מיטל שלום,
לא כל הילדים קלים לגידול. יש ילדים שהמזג שלהם קשה, וה"זרימה" שלהם אינה "חלקה" : הם רגישים להרבה דברים, גם מבחינה גופנית וגם מבחינה נפשית (שלא תמיד ידועים לנו), הם מגיבים בעוצמה להרבה גרויים פשוטים, כמו מגע, ריחות, אוכל וכד'. קשה להם לעבור ממצב למצב, כמו להרדם ולהתעורר.... השינה שלהם לא שקטה, וכו'.
כהורים, אנחנו צריכים לדעת שהילד שנולד לנו איננו כמו מתכון לעוגה. הוא נולד עם תערובת גנים מיוחדת לו, ויש לו אופי משלו. לאהוב אותו, פירושו לקבל אותו כמו שהוא, עם החולשות והקושי. ילד כזה צריך סבלנות, וחום. ככל שנגיב אליו יותר בסבלנות ובהבנה, הוא יגדל וישתנה יותר לטובה. הוא ילמד להיות מתון יותר. ככל שנעניש ונהייה קשוחים, גם הוא ילמד להיות יותר קיצוני. הבגרות תבוא, אבל עוד כמה וכמה שנים : בגיל 7-8. חפשו את מה שטוב בו. נסו להנות מהטוב.
כל טוב, בהצלחה !

מיטל שוב שלום,
אפשר לנסות ולראות מה מרגיע במצב כזה : מוצ ץ, ליטוף, נענוע קל של המיטה.... לפעמים אין לנו ברירה אלא להיות עם הילד בתוך ההתנהגות הסוערת, עד שהוא נרגע, ועד שתקופה זו תחלוף. אין תרופות פלא .
כל טוב!