לאיזה אבחון לפנות?

בני בן 2.4 - ילד מלא קסם אישי, שמחה ואמפטיה לאחרים כאשר הוא מרגיש בטוח בעצמו אך במצבים בהם יש צפיפות אנשים - גם אם הם בני המשפחה המורחבת המוכרים והמפגש הוא בבית מוכר היטב (סבא וסבתא) וגם אם זה במפגש בספרייה לפעילות לילדים הוא נכנס למתח רב, זקוק ונדבק אליי ללא יכולת להשתלב אפילו במעט באווירה שסביב. גם עם ילדי הגן שלו (קבוצה של 10) שהוא מכיר היטב הוא מתבייש ולא משוחרר במפגש במגרש משחקים אפילו שרק הם נמצאים שם.מאידך, אם וכאשר משתחרר באיזה שלב, התנהגותו מוקצנת לצד השני - משתולל ומתפרע בניסיון להצחיק את כולם. (לא מדובר בהתנהגות 'רעה' רק שובבה). עדיין חושש באופן כללי מאנשים זרים שמדברים איתי (כאילו כל אחד מועמד לקחת אותו ממני) ומגיב בבכי והתנגדות כאשר אוסף אותו אדם מוכר שאינו מאד מורגל בו. במקביל - כל הנושא השפתי מרגיש לי בעייתי : עדיין מרייר, יש לעיתים קושי להגות מילה מוכרת בסדר האותיות הנכון (הוגה את כל הצלילים אך לא מחבר נכון את המילה) וכן לעיתים שוכח מילים שגורות (קוטג', לחם, תפוח) ונעזר בהכוונה מילולית על מנת שנבין למה מתכוון (בצק ללחם, דבש לתפוח וכד'). לא מוכן לאכול מרקמים מסוימים כמעדנים, ביצה, פסטה, מרק. כתינוק היו עיכובים בהתפתחות השפה והמוטוריקה בתחום מסוימים (מחא כפיים והשחיל חישוקים רק ב 1.4) אך התחיל הליכה נורמאלי, נלחץ מהכרות עם פעילויות חדשות כמו מים, מתקני שעשועים - אך לאחר שמכיר אוהב ומשתולל בהם.
בקיצור - האם לפנות לקלינאי תקשורת/למרפאה בעיסוק או לפסיכולוג התפתחותי ?