שוב אני

שיר שלום,
קודם כל, צריך לשמוח עם תוצאות האבחון. סימן שהכל בסדר.
את מעלה שתי בעיות :
1. היגוי - בגיל 3 וחצי סביר ונורמלי שההיגוי עדיין לא לגמרי תקין, ועדיין לא מטפלים, אלא נהוג להמתין עד גיל 4 בערך.
2. בכי ו"פינוק" : יש ילדים שהם יותר תלותיים, פחות עצמאיים, ובאמת צריכים את ההורים יותר. זה נורמלי, ולא נורא. נראה לי שאת מקבלת את זה באופן קשה, בצורה לא מוצדקת. גם אם ילד בוכה הרבה בגיל זה, זו לא סיבה להרגיש חוסר-אונים.
אם באמת קשה לך, תני לה לבכות, עד שתלמד שהיא צריכה לעשות לבד. אפשר.
כל טוב!