פערים התפתחותיים של בן שנה ו10 חוד'

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • פערים התפתחותיים של בן שנה ו10 חוד'
    אפרת
    23/01/2012

    היי, שמי אפרת, אני אמא לילדה בת 3.5 ופעוט(יוחאי שמו) בן שנה ו10חודשים.
    יוחאי נולד עם קטרקט מולד. עבר שלושה ניתוחים עד גיל חצי שנה ומאז אנחנו מטופלים בעדשת מגע (את הטבעית הוציאו) ומניעת עין עצלה עם רטיות.
    יוחאי התחיל לדבר מוקדם מאוד (פחות משנה) ויודע לחבר משפטים שלמים ומורכבים.
    הוא לא טועה כמעט בחיקוי מלא ונכון של המילה מההתחלה. (הבנו שזה חריג אחרי תגובות המומות מהסביבה). מכיר את כל המספרים וסופר לפי סדר מגיל שנה בערך.
    מצד שני, הוא עדיין לא הולך. (עומד והולך עם עזרה - בימים האחרונים גם מעז לעזוב ידיים במעבר בין רהיטים.
    הוא עדיין בשלב שהוא זורק את הכל על הרצפה. (אוכל, משחקים, צבעים, הכל עף).
    יש לציין שאני עדיין מניקה אותו (מה שתמיד מרגיע ומנחם אחרי הכנסת העדשה כל בוקר ובדקות הראשונות להדבקת הרטייה, ובלילה להרדמות).
    הוא אוכל הכל, לא בעל תיאבון רב אבל כושר הריכוז שלו מהר מאוד מתפזר והוא מאוד מוסח מגירויים בקלות.
    הוא תיקשורתי, חייכן, מצחיק, קצר סבלנות מאוד ומתקשה לדחות סיפוקים. (לפעמים יותר והרבה פחות)
    בכל מקרה, אני מרגישה בפערים הגדולים ובקושי ריגשי מסויים שלו להתמודד. אין לי מושג מה אומרים הפערים הללו, האם יש מה לעשות? האם זו היפראקטיביות או בעיה אחרת. (אני בחרדות נוראיות לאחרונה עם מחשבות .... לא נעימות ,בעיקר כי אני חייה מתחושות ולא מידיעה ברורה וחוות דעת מקצועית)
    אשמח לתשובה\המלצה\התיחסות
    אפרת

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • פערים התפתחותיים של בן שנה ו10 חוד' - תגובה

    24/01/2012

    אפרת שלום,
    כאשר יש פערים בין קצבי התקדמות בתחומים שונים של ההתפתחות, הילד (וגם הסביבה) מרגיש בפערים אלה, וזה יוצר אצלו תחושות של בלבול, של קושי בזהות העצמית, של תסכול וכד'. בוודאי שיש גם במקרה שלכם הבדלים ותחושה של שוני מול ילדים אחרים : מצד אחד, ילד מאד נבון ומאד מילולי, כאשר רוב הילדים בגילו עדיין מדברים מעט, ומצד שני - מוגבל בניידות שלו, כאשר רוב הילדים כבר רצים.
    בעיני, זה בהחלט מובן שלילד יש קושי רגשי להתמודד, ומאידך, קשה לתת לילד הסברים משכנעים בגיל זה.
    ראשית, אני מקווה שהמצב ישתפר, כאשר היכולות יגיעו לקו דומה (כלומר, תהייה התקדמות משמעותית בתחום המוטורי.
    שנית, אני ממליצה לך לפנות לפסיכולוגית התפתחותית, אולי בבית-החולים שהילד מטופל בו, כדי שתלווה אותך, ותיתן לך הדרכה.
    אין סיבה שתפתחי מחשבות קשות, זה בהחלט ללא סיבה ולא מוצדק, אבל טבעי שאת דואגת , וטוב שתיעזרי באיש מקצוע.
    כל טוב!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו