בן 3

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • בן 3
    לי
    25/07/2012

    שלום,

    בני בן 3, מאוד חכם, מדבר מדהים וברמה מאוד גבוהה, גמול מחיתולים יום ולילה כבר כ-9 חודשים ולאחרונה גמלנו גם ממוצץ בלילה.

    שאלתי היא כזו -
    למרות שהוא מאוד חברותי, אני רואה שבעיקר כשמדובר בסיטואציות חברתיות במקום שהוא לא מכיר אן עם ילדים שהוא פחות מכיר, קשה לו לחלוק את הצעצועים שלו. נגיד בבריכה אם יש לנו כמה דליים וחבר יקח דלי אחד הוא יבכה.
    אחרי שנסביר לו ונבקש שהוא יבחר איזה דלי הוא נותן, הוא יתן בסוף וישחק יפה יחד.
    זה קורה לו גם עם ילדים ספציפים בגן ועם בן דודו שאותם הוא כן מכיר, אך לא תמיד מוכן לחלוק איתם.
    לעומת זאת יש ילדים וחברים רבים שהוא משחק איתם בשיתוף יפה מאוד, בעיקר כשאנחנו בבתים שלהם אך גם כשהם אצלנו.
    הגננת אומרת שהילדים מאוד רוצים לשחק איתו אך הוא בוחר לשחק עם הילדים שהוא יכול לצפות את התגובות שלהם ולא ילדים שהם יותר משתוללים. ושיש לו קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, שהוא מעדיף לשחק בקבוצות קטנות ולא בקבוצה גדולה. וזאת למרות שלמשל במפגשים בגן או בשיעור מוזיקה בגן הוא מאוד אוהב להשתתף יחד עם כולם וכמו שהיא מגידרה את זה הראשון להתייצב.
    בנוסף, הוא יכול מאוד להעלב אם ילד אמר לו משהו, למשל אם אמר לו "לא רוצה".

    האם יש צורך או דרך לטפל בכך בגיל הזה או שזה מותאם לגיל ויעבור לבד?

    תודה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    בן 3

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בן 3 - תגובה

    26/07/2012

    לי שלום,
    מתיאורך את הילד עולה בי הרושם, שאת רואה שורה של תכונות שהן "נכונות" בעינייך, ואת מנסה לעצב את הילד שלך לפי זה. אבל בחיים אין זה כך : כל אחד מאיתנו נולד עם תכונות אישיות משלו, ומגיל צעיר מאד אנחנו רואים ילדים שהם יותר אגוצנטרים או יותר נותנים, ילדים שהם יותר חברותיים או יותר אינדיוידואליסטים, יותר מוחצנים או יותר מופנמים,יותר רגישים ונעלבים, או פחות איכפתיים. וכוו' וכו'.....
    לטעמי, כל עוד זה בתחום הסביר, זה בסדר, ואינני חושבת שיש לנו צורך לשנות.בוודאי לא מוצדק טיפול. בדרך כלל, גם לא נצליח לשנות. במהלך החיים, יש כמובן למידה, ואם תכונה מסויימת היא קיצונית, ומפריעה, ילד ילמד למתן אותה.
    לסיכום, לדעתי, הורה צריך ללמוד להכיר את הילד שלו, ככל שהילד גדל. את רוב התכונות אפשר לקבל ולהשלים איתן, כפי שאנחנו מקבלים את תכונות בן/בת הזוג שלנו. הרי אף אחד אינו מושלם ! אם יש תופעה חריגה, שיוצרת בעייה לילד ולסביבה, אפשר להתחיל לטפל בה סביב גיל 7-8., אבל לא נראה לי שזה המקרה אצלכם.
    כל טוב!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו